בש"א 9108/04 עילית חברה לביטוח בע"מ נ. נינה גורודצקי

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מתאריך 7.9.04 אשר ניתנה בהעדר הצדדים. לטענת המבקשת, טרם נמסרה לה החלטת בית המשפט קמא (להלן: "ההחלטה") והיא למדה עליה מעיון באתר האינטרנט. אולם לשם הזהירות מגישה היא את הבקשה שבכותרת עוד ביום 11.10.04 בטרם חלף המועד להגשת בקשת רשות הערעור. לדבריה, "מרוץ המועדים" להגשת בקשת רשות ערעור על "ההחלטה" יחל ממועד מסירתה כדין לידיה. עוד מוסיפה המבקשת כי המתינה עם הגשת בקשת רשות הערעור כדי לקבל את החלטתו של בית המשפט קמא בדבר בקשה למתן הוראות שהגישה לאחר מתן ההחלטה מיום 7.9.04, דבר שיכול היה לייתר את הטעם המעשי בהגשת בקשת רשות הערעור מלכתחילה ולחסוך הוצאות משפטיות. בנוסף, לטעמה, לא יגרם למשיבים כל נזק. ביום 19.10.04 הארכתי את המועד המבוקש, ארעית, עד להחלטה בבקשה שבפני. ביום 28.10.04 הגישה המבקשת הודעה לפיה בית המשפט קמא דחה את בקשתה למתן הוראות והותיר את החלטתו מיום 7.9.04 בתוקפה. ההחלטה האמורה הומצאה למבקשת ביום 26.10.04. המשיבים (בתגובתם מיום 28.10.04) מתנגדים לבקשה להארכת המועד. לטענתם, החלטת בית המשפט קמא למתן הוראות ניתנה כבר ביום 26.9.04, ומכאן שהבקשה המקורית להארכת המועד הוגשה באיחור. עוד הוסיפה, כי המבקש מגיש בקשות שונות במטרה לעכב את קידומו של התיק המתנהל בבית המשפט קמא עוד משנת 1998.

2.לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבים ובהחלטותיו של בית המשפט קמא, דעתי היא כי דין הבקשה להתקבל. אכן, טען בא כוח המבקשת כי נכון ליום הגשת הבקשה להארכת המועד, ההחלטה טרם הומצאה לו. יחד עם זאת, הוא ידע על תוכנה. אולם, גם אם יש להעדיף את כלל הידיעה על כלל ההמצאה, את המהות מול הפורמליות (ראו: רע"א 7724/03 לריסה גולקו נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם)) ולמנות את המועד להגשת בקשת רשות ערעור מיום ידיעתה של המבקשת על החלטתו הראשונה של בית המשפט קמא, הרי שאין בכך כדי להביא לדחיית הבקשה שבפני. הטעם העיקרי לכך הוא שלכולי עלמא הוגשה הבקשה להארכת המועד בתוך המועד להגשת ההליך. על כך יש להוסיף, כי על פניו נראה כי למשיבים לא נוצרה ציפייה כלשהי כי לא יוטרדו עוד וסיכוי בקשת רשות הערעור ,לצורך הבקשה שבפני, טובים אף הם. יתר טענותיו של המשיב מוסבות למעשה סביב תוכן ההחלטה נשוא הערעור עצמה, וקיומה – או אי קיומה – על ידי המבקשת, ובטענות אלו לא אביע כל עמדה במסגרת בקשה זו של הארכת המועד.

3.התוצאה היא כי דין הבקשה להארכת מועד, להתקבל.