בש"א 912/16 בש"א 912/16

1.המבקשת הודיעה כי על מנת שלא ליטול סיכון, שמא בקשתה למתן ארכה תידחה, ה וגשה על ידה הודעת ערעור למזכירות בית המשפט במועד האחרון להגשת הערעור (7.2.2016). משהוגש הערעור במועד אין כל מניעה לקבלו לרישום, וככל שהמזכירות טרם עשתה כן מתבקשת היא לפתוח תיק מתאים.

בהתייחס לנטען בהודעת המבקשת אעיר, כי אין באמירה הלקונית לפיה המשיבה מתנגדת לבקשה כדי למצות את זכות הטיעון שלה, והיה גם היה מקום לאפשר לה לפרוש טענותיה ולנמק את טעמי התנגדותה על מנת לקבל החלטה עניינית בבקשה להארכת מועד. מכל מקום משכאמור בחרה המבקשת לבסוף להגיש את ההליך במועדו התייתר הצורך בתגובה מפורטת מטעם המשיבה.

2.נותרה על הפרק בקשת המשיבה לפסיקת הוצאות.

לאחר ששקלתי בדבר החלטתי שלא לחייב את המבקשת בהוצאות. המבקשת הגישה בפועל את הערעור ביום 7.2.2016, במועד בו ניתנה החלטתי לפיה על המשיבה להגיש תגובה לבקשה בתוך שלושה ימים. המשיבה אמנם הקדימה והגישה ביום 5.2.2016 בקשה מפורטת למתן זכות תגובה ולחלופין לסילוק בקשת הארכה, אך בקשה זו הוגשה ביוזמתה, ולא היתה מתחייבת שכן כפי שציינתי לעיל ממילא לא היה מקום להיעתר לבקשת הארכה מבלי לאפשר למשיבה לפרוש טענותיה, כנדרש על פי הוראות הדין והפסיקה.

סיכומם של דברים - הבקשה למתן ארכה נמחקת ללא צו להוצאות.

המזכירות תקבל לרישום את הערעור מטעם המבקשת.