בש"א 9121/99 פלוני נ. מדינת ישראל

העורר הינו קטין שהועמד לדין ביחד עם אחר בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה ובעת ששוחרר בערובה מהאישום הראשון עבר עבירה נוספת בגינה הואשם בתקיפת שוטר ובאיומים.

עקב הגשת כתב האישום השני הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטת השחרור לבית המשפט המחוזי, ובהחלטה שנתן בית המשפט (השופטת ר' אור), שינה בית המשפט תנאי השחרור בהוסיפו תנאים מכבידים יותר. בית המשפט קבע כי ניתן לשמור על הציבור מפני העורר ושותפו לאישומים אם ישהו במעצר בית מלא, בו יהיו נתונים לשמירה על ידי מבוגרים שישגיחו שלא יצאו מבתיהם. עוד הורה בית המשפט, כי תנאי לשחרור הוא שכל אחד מהנאשמים יפקיד 10,000 ש"ח נוספים בקופת בית המשפט וימציא ערבות צד ג' על סך 30,000 ש"ח נוספים כדי להבטיח את מילוי תנאי השחרור בערובה. בהחלטתו זו הכפיל בית המשפט את סכום ההפקדה שנקבעה כערבון בהחלטת השחרור הקודמת. יצויין, כי עקב השתלשלות עניינים שאינני רואה לפרטה, הופקד בגין האישום השני ערבון בסך 2,500 ש"ח בבית משפט השלום בירושלים.

בא כוח העורר פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו, כשנימוקו היחיד הוא שלא עלה בידי העורר ומשפחתו להפקיד סכום של 10,000 ש"ח כנדרש.

השופטת לא ראתה לשנות מהחלטתה, בהתחשב בכך שהעורר "חזר לסורו" לאחר ששוחרר בפעם הראשונה.

מכן הערר שבפניי.

בא כוחו של העורר טען, כי מרשו נתון במעצר למעלה מ30- יום, כיוון שאין ידה של משפחתו משגת להפקיד את הסכום הנדרש.

נראית לי טענת העורר, כי אין להטיל תנאי ערובה כספית אשר העורר אינו יכול לעמוד בהם. כבר נזדמן לי להביע דעתי לא אחת, כי משסבר בית משפט כי ניתן לשחרר נאשם בערובה, ראוי הוא כי יקבע תנאים אשר הנאשם יכול לעמוד בהם, אולם עם זאת, עליו לבחון היטב כי תנאים אלה יבטיחו את השגת תכלית המעצר. הסכום שנגבה צריך שיעמוד ביחס ליכולתו של הנאשם, אך שלא יהיה בו משום פיתוי לוותר על הפקדון ולהפר את התנאי (בש"פ 2413/96 ליאוניד בן אריה צייף נ' מדינת ישראל (לא פורסם) בש"פ 2420/9 רומנובסקי אלכסנדר נ' מדינת ישראל

(לא פורסם)).

בענין שלפניי הופקדו כבר בקופת בית המשפט המחוזי 10,000 ש"ח ובקופת בית משפט השלום 2,500 ש"ח, ונראה כי בכך מיצתה משפחתו של העורר את האמצעים הכספיים שבידה.

בנסיבות אלה אני מורה, כי העורר ישוחרר בתנאי שישהה במעצר בית מלא בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, ובלבד שהוריו יתחייבו להשגיח על ביצועו של תנאי זה. סך כל הסכומים שהופקדו עד כה בשני התיקים ישמשו במלואם כבטוחה למילוי תנאי השחרור.

כמו כן, כפי שנקבע בהחלטת השחרור הראשונה של בית המשפט המחוזי, יקיים העורר קשר עם שרות המבחן לנוער, ובתיאום עם קצין המבחן יאופשר לעורר, על פי הודעה מראש, לצאת לצורך כך במועדים שייקבעו על ידי שירות המבחן.

בהתאם לתנאים האמורים, מתקבל הערר.