פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
9127/99
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המ
בקש
:
שהאין קובטי אדמון
נגד
המשיבים
:
1.
מדינת ישראל - משרד התחבורה משרד הרישוי
2.
שמואל ליפשיץ
3.
"ציון" חברה לביטוח בע"מ
בקשה
לאיחוד תובענות לפי תקנה 7 לתקנות
סדר
הדין האזרחי, התשמ"ד1984-
בשם
המבקש: עו"ד ש' פסקא
בשם
המשיב מס' 1: עו"ד לימור פלד
בשם
המשיב מס' 2: עו"ד עדו אמיר
בשם
המשיבה מס' 3: עו"ד ע' גילוני
החלטה
בקשה לאיחוד דיון בתיק ה"פ 1087/99 הנדון בבית משפט השלום ברמלה עם תיק ה"פ 1195/99 הנדון בבית משפט השלום בחיפה.
1.המבקש רכש בתחילת שנת 1999 רכב מיצובישי פאג'רו מצד שלישי, כאשר העברת הבעלות נעשתה בסניף הדואר ברמלה באמצעות יפוי כוח. לימים, כשביקש המבקש למכור את רכבו, התברר לו, כי הרכב גנוב, מספר השילדה מזוייף ומספר המנוע אינו תואם את מספר המנוע הרשום ברשיון הרכב. כאשר התקשר לבעלים הקודם ששמו הופיע על גבי רשיון הרכב (המשיב מס' 2), הבהיר לו הלה כי רכבו מעולם לא עזב את חזקתו וכי הוא מצוי ברשותו גם עתה. למעשה, התברר כי ישנם שני כלי רכב הנושאים אותה לוחית זיהוי וכי נעשה שימוש ביפוי כוח מזוייף על שם המשיב מס' 2. בעקבות פנייתו של המבקש, נתברר למשיב מס' 2 כי אינו יכול לבצע כל פעולה ברכבו, שכן המבקש רשום עתה כבעלים של הרכב הנושא את מספר לוחית הזיהוי של הרכב בבעלות המשיב מס' 2.
2.המבקש פנה לבית בית משפט השלום ברמלה בבקשה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו רכב מסוג פאג'רו שמספרו 94-029-02 הינו בבעלותו ("הרכב הראשון"). המשיב מס' 2 פנה לבית המשפט השלום בחיפה בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו רכב פאג'רו שמספרו 90-077-02 מצוי בבעלותו ("הרכב השני") וכן המורה למשרד הרישוי לשנות את הרישום בהתאם לכך. יצויין, כי בבית משפט השלום בחיפה צורף המבקש כמשיב.
3.כל המשיבים התנגדו לבקשתו של המבקש. המשיבים התייחסו לכך כי התובענות אינן בנושא אחד, שכן למעשה עניינן בשני כלי רכב שונים. לפיכך, אין כל חשש שיינתנו הכרעות סותרות. כן מדגישים הם את ההבדלים בין הסעדים המתבקשים בתובענות השונות: תיקון המרשם והצהרת בעלות לגבי הרכב הראשון בבית משפט השלום בחיפה והצהרת בעלות לגבי הרכב השני בבית משפט השלום ברמלה. עוד העלו המשיבים את הטענה כי איחוד הדיון עשוי לסבך את הדיון ולהאריכו שלא לצורך.
4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להיענות לבקשה. אכן, אין בעובדה כי נעשה שימוש בזהותו של המשיב מס' 2 בעת מכירת הרכב למבקש כדי לחייב את איחוד הדיון בשתי התובענות. עיון בהמרצות הפתיחה שהוגשו לבתי המשפט השונים מעלה כי פסקי הדין ההצהרתיים המתבקשים מתייחסים לכלי רכב שונים. כמו כן, הסעדים המתבקשים בבתי המשפט הם שונים. לפיכך, הבקשה נדחית.
המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 3,000 ש"ח, שיחולק ביניהם באופן שווה.
ניתנה היום, י"ט בשבט התש"ס
(26.1.2000).
ה
נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99091270.
A03
/דז/