בש"א 914/12 קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ נ. פרמה לייף בע"מ

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של כבוד רשם בית המשפט המחוזי, השופט ח' ברנר, מיום 10.1.2012, וכן על פסיקתא שנחתמה במסגרת אותה החלטה (בהמשך ל"פסק-דין חלקי" שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 27.11.2006). בינתיים – כך עולה מתשובת המבקשת מיום 21.2.2012 – התייתר עניין הארכה על ההחלטה עצמה, והבקשה מתמקדת עתה בהארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על הפסיקתה שנחתמה במסגרת ההחלטה.

אולם, ביסוד הבקשה עומדת הנחה שאין בידי לקבלה , לאמור: כי במקום שבו רשם של בית המשפט המחוזי נותן פסיקתה, הערעור על החלטתו הוא לבית המשפט העליון. כפי שנפסק לא פעם, פסיקתה משקפת – ופסיקתה של רשם חייבת להיות פסיקתה משקפת – נחשבת "החלטה אחרת" הטפלה לפסק-הדין (ראו ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף (טרם פורסם, 10.8.2010)). המבקשת עצמה אינה חולקת על כך שבענייננו מדובר ב"החלטה אחרת" (ומכאן רצונה להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה). אולם, לפי סעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור (בזכות) לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם.

ודוק: המבקשת מפנה לאמור בהחלטתי בעניין מיטראני הנ"ל, שם קבעתי כי "כאשר מדובר בפסיקתה משקפת, רואים בה משום החלטה טפלה לפסק-הדין – החלטה שכל עניינה בביצוע פסק-הדין. על-כן, פסיקתה משקפת נחשבת 'החלטה אחרת' והערעור עליה טעון רשות " (שם, פס' 10; ההדגשה אינה במקור). אולם יש לסייג ולהבהיר כי האמור מתייחס לפסיקתה שנחתמה על-ידי השופט שנתן את פסק-הדין. בענייננו מדובר על פסיקתה שניתנה ונחתמה על-ידי רשם. המבקשת אינה מצביעה על עיגון בדין לסברה כי הדרך להשיג על החלטת רשם מסוג פסיקתה שונה מהדרך שבה משיגים על כל החלטה אחרת של רשם. אציין כי המבקשת מפנה להחלטתה של כבוד הרשמת כהן-לקח מיום 17.1.2012 ב ע"א 8753/11, אך לאחר שעיינתי בהחלטה לא ראיתי לשנות ממסקנתי המפורטת לעיל.

עולה מן האמור, שבית משפט זה אינו ערכאת הערעור המתאימה, וממילא אין להיעתר לבקשה להארכת מועד. הבקשה נדחית אפוא. עם זאת, בנסיבות העניין אין צו להוצאות.