בש"א 917/06 איטה יופטרו נ. עו'ד ערן פלס

לפני בקשה להארכת מועד.

1.ההליך נסוב על החלטת כבוד רשם בית המשפט המחוזי ד' גלדשטיין אשר אישר בקשה לביצוע חלוקה סופית של כספי עיזבון, פסיקת שכר טרחת מנהלי עזבון ושחרורם מתפקידם. ההליך נסוב גם על פסק דינו של כבוד השופט שטרסנוב מיום 4.5.99 (ת.ע. 2457/97) אשר במסגרתו ניתן תוקף להסדר פשרה בין הצדדים בעניין חלוקת העזבון. למבקשים טענות לגבי תקפות הצוואה שהוגשה בפני בית המשפט במסגרת הליך זה. לטענת המבקשים, הם לא ידעו כלל על קיומו של הסדר הפשרה ובא כוחם חתם על ההסכם על דעתו בלבד. המבקשים מציינים כי משנת 1982-2001 היה המבקש 2 פסול דין ועל כן לא יכול היה, על פי הנטען, להגן על זכויותיו. המבקשת 1 טוענת בבקשתה כי אין בידה לממן את ייצוגה המשפטי בהליכים הנ"ל, ולפיכך בקשתה היא כי המועד להגשת ההליכים יוארך עד להחלטת הלשכה לסיוע משפטי בבקשתה לקבלת ייצוג על ידם. המשיבים מתנגדים לבקשה.

2.אכן, ברגיל, המתנה לסיוע מטעם הלשכה לסיוע משפטי עשויה לשמש טעם מיוחד להארכת מועד. ברם, בנסיבות המיוחדות של המקרה שבפני, גם בשים לב לשיקול זה, אין מקום להיעתר לבקשה. בהחלטתי מיום 6.2.06 הבהרתי כי הדרך לתקוף את החלטת כבוד הרשם גלדשטיין, המהווה החלטה אחרת, הינה באמצעות הגשת ערעור לפני הערכאה בה הוא מכהן כרשם. אשר לפסק דינו של כבוד השופט א' שטרסנוב, כאמור, פסק דינו ניתן ביום 4.5.99. ברי, כי פסק הדין הפך חלוט מזה זמן רב. בנסיבות אלה, על המבקשים היה להציג טעמים מיוחדים בעלי משקל כבד במיוחד על מנת שניתן היה לשקול היעתרות לבקשה לאחר חלוף זמן כה רב מעת שניתן פסק הדין. טעמים כאלה לא הוצגו על ידי המבקשים. מעיון במכלול החומר שלפני עולה כי המבקשים הגישו לבית משפט קמא בקשות שונות בנוגע לפסק דין זה, אולם בקשותיהם נדחו בהחלטת כבוד השופט שטרסנוב מיום 8.11.00. על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות לערער. כמו כן, אף אם נניח כי המבקש 2 היה מנוע מלבקש את ביטול פסק דינו של השופט שטרסנוב או לערער עליו עקב היותו פסול דין, ואף אם נתעלם מכך שבפני המבקשת 1 היתה פתוחה הדרך לפעול בדרך זו בעצמה, עדיין אין הסבר לשאלה מדוע לא נקט המבקש 1 הליכים לאחר שבוטלה הכרזתו כפסול דין בשנת 2002. עוד אוסיף, כי לכאורה סיכויי ההליך קלושים. במצב דברים זה, אין בצע להמתין למתן סיוע למבקשים מטעם הלשכה לסיוע משפטי. התוצאה היא, שהבקשות נדחות.