פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
9199/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. סנדרה
שטיינברג
2. עמירם שטיינברג
נ ג ד
המשיבים:
1. אמנון
סירקיס
2. חניתה סירקיס
3. רשם המקרקעין נתניה
4. פקיד שומה נתניה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין
בשם המבקשים: עו"ד משה
ברנר
החלטה
בפניי בקשת לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
(כבוד סגן הנשיא י' זפט) בה"פ 361/06, שניתן ביום 28.9.06.
לאחר שעיינתי בבקשה ובשאר הנספחים המצורפים, איני רואה מקום להיעתר
לבקשה לעיכוב ביצוע שהגישו המבקשים.
מושכלות ראשונים הם, כי ביצועו של פסק-דין לא יעוכב רק בשל ערעור שהוגש עליו. נקודת המוצא בעניין זה היא, כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד עם הינתן פסק-הדין המזכה. יפים לעניין זה דברי השופט י' זמיר בבש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו , פ"ד נ (1) 668, 670:
"צריך טעם מיוחד כדי שבית משפט לערעורים ימנע בעד מי שזכה בדין ליהנות מפרי הזכייה. לכן הגשת ערעור, כשהיא לעצמה, אינה מונעת בעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול על-פי פסק-הדין בכל דרך אחרת".
סטייה מן הכלל האמור עשויה להיות מוצדקת בהתקיים שני תנאים מצטברים: "כי למערער סיכויים טובים להצליח בערעורו: וכי אם לא יעוכב הביצוע, והערעור יתקבל, יהיה זה מן הנמנע - או קשה מאוד - להשיב את המצב לקדמותו, או כי ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון" (בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403). נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש את עיכוב הביצוע (ראו, בש"א 2966/96 הנ"ל).
בענייננו, לא שוכנעתי כי עלה בידם של המבקשים להרים את הנטל האמור. על-פניו, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, נדמה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. זאת, מאחר ופסק-הדין שניתן על-ידי בית-משפט קמא מבוסס על הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים ביום 25.5.06.
אף ככל שהדבר נוגע לאיזון בין הנזק העלול להיגרם למשיבים בשל עיכוב ביצוע פסק-הדין לבין הנזק שייגרם למבקשים אם לא יעוכב פסק-הדין, ידם של המשיבים על העליונה. שכן, אף יתממש חששם של המבקשים וישונה רישום הזכויות במקרקעין, הרי שהנזק הכלכלי העשוי להיגרם להם ניתן ממילא להטבה באמצעות פיצוי כספי, אם יזכו המבקשים בערעורם.
לאור האמור, הבקשה נדחית איפוא.
ניתנה היום, כ"ד בחשוון תשס"ז (15.11.06).
ש
ו פ ט