בש"א 9199/09 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ. לוקי בנייה ופיתוח בע"מ

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעניין צו מניעה זמני. ההחלטה ניתנה ביום 29.10.2009. המבקש, הסבור כי בהחלטה נפלו שגיאות רבות ועקרוניות, הגיש בקשה לעיון מחדש לבית המשפט המחוזי. בית המשפט הורה למשיבות (ביום 11.11.2009) להגיב לבקשה תוך שלושים ימים, הגם שציין כי אין זה המקום לעיון מחדש. ביום 16.11.2009 הגיש המבקש את הבקשה שלפניי, בה מתבקשת ארכה להגשת בקשת רשות ערעור עד לאחר שתוכרע הבקשה לעיון מחדש. המבקש מציין כי הכרעה בבקשה לעיון מחדש עשויה לייתר את הצורך בהגשת בקשת רשות ערעור והארכה נועדה למנוע הכבדה ובזבוז זמן של בית המשפט. המשיבות מתנגדות לבקשה, על יסוד הטענה כי ההתנהלות הדיונית של המבקש נגועה בחוסר תום לב, כמו גם הטענה כי למבקש סיכויים קלושים בקבלת בקשתו לעיון מחדש.

2.

המועד להגשת בקשה לרשות ערעור קבוע בחיקוק, ולפיכך נדרש טעם מיוחד על מנת ליתן ארכה להגשתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). נקודת המוצא היא כי יש להגיש את ההליך במועד. יחד עם זאת, קיימות נסיבות בהן מוצדק להאריך את המועד, נוכח קיומו של הליך "תלוי ועומד" באותו העניין. יש בכך טעם במקרים בהם ההכרעה בהליך התלוי ועומד יכול ותייתר את עצם הגשת ההליך או תשפיע באופן ממשי על הדרך בה הוא יתברר. בנסיבות אלו, יש יסוד להניח כי הארכת המועד תטיב לא רק עם בעל הדין המבקש להאריך את המועד אלא גם עם בעל הדין שכנגד, והיא יכולה להיות מוצדקת גם מטעמים של יעילות דיונית וחסכון בזמן שיפוטי (ראו, בש"א 9159/04 חשקורי נ' בובליל (לא פורסם, 20.10.2004)). עם זאת, אין המדובר בהארכת מועד אוטומטית וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. בהקשר זה ישנה חשיבות לסוג ההליך התלוי ועומד, לדרך בירורו ולעוצמת הזיקה בינו לבין ההליך לגביו מתבקשת הארכת מועד. ישנה גם חשיבות לסיכויי ההליך התלוי ועומד, כמו גם למסגרת הזמן המשוערת בה הוא עתיד להיות מוכרע.

3.

על יסוד אמות מידה אלה באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה להארכת מועד . הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, תוך פחות משלושים ימים ממועד ההחלטה. למשיבות לא נוצרה ציפייה לגיטימית לסופיות ההתדיינות סביב החלטה זו. בנוסף, קיים קשר הדוק בין הבקשה לעיון מחדש בבית המשפט המחוזי לבין ההליך נשוא הבקשה. החלטת בית משפט המחוזי עשויה לייתר את הצורך בהגשת בקשת רשות לערער ולמצער להשפיע על תוכנה. נוכח טיב ההליך, אין להניח כי החלטת בית המשפט המחוזי תינתן בעוד זמן רב. אמנם, לא הוצגה לפניי תשתית המאפשרת לקבוע כי הבקשה לעיון מחדש מגלה סיכוי ממשי. ככלל, אם סבור בעל דין כי נפלה טעות בהחלטה, עליו להגיש הליך ערעורי במועד (השוו, בש"א 5012/01 יעקובוביץ נ' לרנר (לא פורסם, 11.7.2001). יחד עם זאת, משנתבקשה תגובת המשיבות לבקשה, אין בידי לשלול לחלוטין את סיכויי הבקשה לעיון מחדש. בנסיבות אלה, כאשר קיים סיכוי לכך שההליך הערעורי יתייתר וכאשר ניתן לשער שהחלטת בית המשפט בעניין זה תינתן בפרק זמן הנראה לעין, מתקיים אותו "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה.

הבקשה מתקבלת אפוא. המבקש ימסור הודעה מעדכנת עם מתן החלטה בבקשה לעיון מחדש או עד ליום 30.12.2009, לפי המוקדם. לאחר מתן הודעה כאמור, ובהתאם לאמור בה, ייקצב המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו.