בש"א 9226/10 אליהו גולדברג נ. אחים ניסן מ.י בע"מ

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בתביעה שהגישה המשיבה נגד המבקש (ת"ט 41387-02-10) מבית השלום בתל-אביב – יפו לבית משפט השלום בבית-שמש ולחילופין לבית משפט השלום בירושלים.

עניינה של התביעה נושא ההליך שלפניי בבקשת המשיבה לביצוע שיק על סך 144,500 ש"ח, אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ליד בית משפט השלום בתל-אביב – יפו. בעקבות פתיחת ההליכים בהוצאה לפועל, הגיש המבקש בקשת התנגדות בטענה כי השיק שביצועו מתבקש זויף ואינו חתום בכתב ידו. לגופה של הבקשה להעברת מקום דיון, מציין המבקש כי מקום מגורי בעלי הדין, כמו גם מקום מגורי העדים ומקום העסקה, הוא באזור בית-שמש ומשכך ראוי כי התביעה תתברר בבית משפט השלום בבית-שמש. המבקש מציין אף את גילו (63) ואת היותו חולה במחלות כרוניות כטעמים לשם העברת מקום הדיון מבית המשפט השלום בתל-אביב – יפו לבית משפט השלום בבית-שמש הסמוך למקום מגוריו במושב צפרירים. המשיבה מתנגדת להעברת מקום הדיון ומציינת כי החוב נושא ההליכים נוצר כבר בשנת 1998 וכי אין מקום להיעתר לבקשה אשר תכליתה עיכוב נוסף של הדיונים. בהקשר זה, מציינת המשיבה כי נקבע מועד לקיום ישיבה מקדמית בבית משפט השלום בתל-אביב – יפו ביום 11.1.2011. לבסוף, מציינת המשיבה כי המרחק בין מקום מגוריו של המבקש לבית משפט השלום בתל-אביב אינו גדול ואין בו כדי להצדיק את העברת מקום הדיון המבוקשת.

דין הבקשה להידחות. השיקול המרכזי בבחינת בקשות להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מאזן הנוחות שבין הצדדים, כאשר על המבקש להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתו. במקרה שלפניי, ונוכח הקרבה הגיאוגרפית בין תל-אביב לבין בית-שמש ומושב צפרירים, ולאור המועד הקרוב שנקבע לישיבה המקדמית, לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקש להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובהקות הנדרשת. בנסיבות אלה, רשאית היתה המשיבה ליהנות מהיתרון הדיוני המוקנה לה בבחירת מקום בירור תביעתה כפי שבחרה.

אשר על כן, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.