בש"א 9315/08 צמח ויקטור נ. עיריית רמת השרון

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתה של כב' הרשמת ג' לוין מיום 2.7.08. המבקש מציין בבקשתו כי קיבל את ההחלטה לידיו "בעת פגרת בתי המשפט". הבקשה עצמה הוגשה ביום 5.11.08. עיקר הטעם שבבקשה הינו ניסיון המבקש לקבל ייצוג מטעם הסיוע המשפטי – שצלח; והזמן שנדרש לבא כוח מטעם הסיוע המשפטי לפגוש את המבקש ולהגיש את ההליך. משיבים 1-2 מתנגדים לבקשה, משיבה 3 לא הגיבה לה.

2.

לאחר עיון בחומר שלפני, מסקנתי היא כי דין הבקשה להדחות. איחורו של המבקש הינו ניכר. גם אם נמנה המועד להגשת הערעור מיום סיום הפגרה, עדיין איחר המבקש בלמעלה מחודש ומחצה. בתצהיר שצורף נטען כי מיד עם קבלת ההחלטה ביקש המבקש לקבל ייצוג מטעם הסיוע המשפטי, אולם לא הוברר בדיוק אימתי נתקבלה ההחלטה במהלך הפגרה ומתי פנה ללשכת לסיוע המשפטי. מעבר לכך, מנספח א' לבקשה עולה כי כבר ביום 21.7.08 הוחלט ליתן למבקש ייצוג אולם לטענתו רק ביום 7.10.08 קיבל החלטה זו. לא מצאתי מדוע בכל העת הזו, נבצר מן המבקש לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת המועד. אך גם מנקודת זמן זו, חדל המבקש מלפעול. הוא נפגש עם בא כוחו רק "עם תום תקופת החגים" (23.10.08) וחלפו עוד ימים – ולא מספר ימים – עד שהוגש ההליך דנן. גם בהקשר זה, לא מצאתי הסבר מניח את הדעת לאי פנייה לבית המשפט בבקשה להאריך המועד קודם לזמן בו הבקשה הוגשה ואפילו מדובר במינוי בא כוח שהיה שצריך, לפי הנטען, ללמוד את החומר שבתיקים. במובן זה, אין בבקשה שלפני ובחומר שצורף לה, משום "טעם מיוחד" להארכת המועד. אוסיף ואציין, כי לא מצאתי לקבוע שסיכויי ההליך טובים. המבקש מפרט אמנם טענות לעניין החלטת כב' הרשמת, אולם גם מטענות אלו אודות מצבו הרפואי – והמנוחה שנגזרה שליו – עדיין לא מצאתי הסבר משכנע – ולו לכאורה, למלוא הזמן בו לא פעל המבקש. לבסוף אוסיף ואציין עוד, כי דווקא באספקלריה זו של איחור עליו עמדה כב' הרשמת שומה היה על המבקש לגלות משנה זהירות וערנות בבקשה שלפני ובערעור על החלטת כב' הרשמת ולא להמתין זמן כה מ מוש ך טרם פנייה לבית משפט זה. כזאת לא עשה המבקש.

3.

התוצאה היא, כי דין הבקשה להארכת המועד, להידחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.