בש"א 9439/12 לשכת עורכי הדין הישראל נ. הכספת שירותי עזר בגבייה חוקית בע"מ

מונחת לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על "פסק-דין חלקי והחלטה" של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.11.2012.

רקע בקליפת אגוז: המבקשים הגישו תביעה נגד המשיבים 1 ו-2 אשר לפי הנטען מעניקים שירותים משפטיים שלא כדין תוך הסגת גבולות המקצוע. המשיבים 1 ו-2 מצדם שיגרו הודעות צד ג' ליתר המשיבים. בהחלטת בית המשפט מיום 18.11.2012 נקבע כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי, לאמור: ניתנו צווים שמטרתם למנוע פעילות המסיגה את גבול המקצוע, אך נשלל הסעד המבוקש של צו למתן חשבונות. בית המשפט הוסיף וקבע כי המשיבים 1 ו-2 ישלמו למבקשים סכום של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין. בית המשפט ציין כי לגבי החיוב ("המינורי") בהוצאות, יש רלוונטיות להודעה לצדדים השלישיים, אך עניין זה יבוא לפני בית המשפט רק בהיעדר הסכמה שתייתר זאת, ולאחר שיתקיים הליך גישור בהתאם לתניית גישור בין הצדדים (הנתבעים והצדדים השלישיים). "השקפה נכוחה על מצב העניינים" – כך קבע בית המשפט – "מצביעה על כך שבשלב הנוכחי לא צפויים הליכים נוספים בבית משפט זה". בית המשפט המליץ אפוא לצדדים להודיע על הסכמתם לסיום ההליך בבית המשפט המחוזי, תוך שמירה על הזכויות לנקוט בעתיד הליכים מתאימים ככל שיידרש. לצדדים ניתנה אפשרות למסור עמדתם בעניין זה.

מסתבר כי ביום 16.12.2012 הגישו המשיבים 1 ו-2 לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות, זאת לאחר שלא נתגבשה הסכמה עם הצדדים השלישיים. בית המשפט המחוזי קבע דיון בעניין זה ביום 30.12.2012.

ביום 30.12.2012 הוגשה הבקשה שלפניי להארכת מועד להגשת ערעור – זאת עד לחלוף 45 ימים ממתן פסק-הדין בעניין הצדדים השלישיים. בבקשה נטען כי המבקשת 1 נכללת גם ברשימת הצדדים השלישיים, ועל כן לא תם הדיון בבית המשפט המחוזי בתיק שלפניו. עוד נטען כי אפשר שבעתיד תינתנה החלטות נוספות שישליכו על הקביעות בפסק-הדין. דחיית מועד הגשת הערעור, לדעת המבקשים, תמנע בזבוז של זמן שיפוטי ומצב אפשרי שבו יוגשו שני הליכים ערעוריים הנסבים על אותה הפרשה.

ביום 31.12.2012 הגישו המבקשים הודעת עדכון, אשר ממנה עולה כי בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי יום קודם לכן הוצג מתווה של הסדר בין המשיבים-הנתבעים לבין הצדדים השלישיים – הסדר המצריך אישורים – ונקבע כי תוגש לבית המשפט הודעה עד ליום 30.1.2013.

כמה מן המשיבים מסרו תגובה שבה מתנגדים הם למתן הארכה המבוקשת. עיינתי בבקשה ובתגובות ובאתי למסקנה כי מקובלת עליי טענתם העיקרית של המשיבים, כי קשה עד-מאד לראות מדוע הבירור שעוד נותר בעניין יחסי הנתבעים-צדדים שלישיים (שכל-כולו נוגע לחיוב בהוצאות בסך 10,000 ₪), מצדיק שיהוי ממושך בהגשת הערעור על פסק-הדין מיום 18.11.2012 בהתייחס לדחיית הסעד של מתן חשבונות. כך במיוחד בהינתן שמדובר במחלוקת שאם לא תבוא על פתרונה בהסדר מוסכם, אמורה למצוא את דרכה להליך של גישור. עם זאת, בשים לב לכך שהבקשה שלפניי הוגשה בתוך המועד להגשת ערעור; ובמיוחד בשים לב לפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 30.12.2012 בבית המשפט המחוזי, שממנו עולה כי ככל הנראה בסוף חודש ינואר יבוא ההליך בבית המשפט המחוזי לכלל חתימה סופית – מצאתי לנכון לאפשר למבקשים להגיש את הערעור עד ליום 7.2.2013. המבקשים יציינו בפתח הערעור, ככל שאכן יוגש, את דבר הארכה, ויצרפו עותק של החלטתי-זו כנספח.