פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
9521/09
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המבקשת:
טליה בן לולו
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל - משטרת ישראל
2. אבי אליהו
3. אוהד שפיצן
בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע
החלטה
1.
לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (בערעור), שניתן ביום 8.9.2009. הבקשה הוגשה ביום 26.11.2009. טעם הבקשה – המבקשת, בשל מצב רפואי קשה ודחק כלכלי, החליפה כתובות ומספרי טלפון ובא כוחה בערכאה דלמטה – מטעם הסיוע המשפטי, הצליח לבשר לה על פסק הדין, רק ביום 20.10.2009. ממועד זה חדלה ואיחרה בשל מצבה הכלכלי והבריאותי. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, אין בנסיבות המקרה משום "טעם מיוחד" לאיחורה של המבקשת העומד על שישה ימים (אם אכן יש למנות המועד מיום 20.10.2009, מועד בו נודע לה על פסק הדין). טענותיה העובדתיות של המבקשת אודות מצבה הבריאותי לא הוכחו ולא בוססו; וסיכויי ההליך – קלושים.
2.
לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, מסקנתי היא כי דין הבקשה להדחות. יצוין תחילה, כי כל עוד היתה המבקשת מיוצגת, יש למנות את מנין הימים מעת ההמצאה לידי בא כוחה. אמנם בא כוח המבקשת דאז – הוא עו"ד יניב גלבוע, בהודעה שמסר לבית משפט זה, לא נקב במועד בו קיבל את פסק הדין, אולם מסתבר הוא כי הדבר היה בסמוך לנתינתו – 8.9.2009. ממילא, איחורה של המבקשת הוא ניכר ומעבר לשישה ימים. בחומר שלפני אין "טעם מיוחד" לאיחור מעין זה. אכן, נראה למקרא בקשת רשות הערעור, כי נסיבותיה של המבקשת ומשפחתה אינן פשוטות, והיא מתמודדת עם קשיים ומגבלות. אלא שלשם הבקשה שלפני היה עליה לבסס – ולא בראשית ראיה – את טענותיה לחסר כלכלי ולהיעדר מסוגלות רפואית, שהביאו וגרמו ישירות לאיחור הניכר. כזאת לא עשתה. מעבר לכך, נראה כי סיכויי ההליך אף הם אינם מצדיקים הארכת המועד. המדובר ב"גל גול שלישי", הליך שסיכוייו אינם גבוהים על דרך הכלל. נכון הדבר כי בבית המשפט המחוזי נתקבל הערעור, ופסק דינו של בית משפט השלום – שזיכה את המבקשת בפיצויים, בוטל. אלא שקביעה זו נראית על פניו מבוססת הן בדין והן בעובדה, לרבות שאלת הפעלתו של כח סביר על ידי משיבים 2 ו-3 באירוע שגרם לה לנזק. מכאן שסיכויי ההליך, כאמור, אינם גבוהים.
3.
מטעמים אלה, דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט בשבט תש"ע
(3.2.2010).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם