בש"א 9583/03 עזבון המנוח שמואל עמית ז"ל נ. שמואל יהודה

בפני בקשה להעברת הדיון בת.א 197499/02 מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו לבית משפט השלום בחיפה ולאיחודו עם ת.א. 8282/02 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה.

בשני ההליכים מתבררות תביעות בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים קטלנית שאירעה ביום 21.2.2001, בה היו מעורבים שלושה כלי רכב. התביעה האחת, ת.א. 8282/02, הוגשה לבית משפט השלום בחיפה (ביום 24.4.2002) ובה תבע המשיב 1 (בעליו של רכב מסוג אופל), את המבקשים 3-1 (נהג רכב מסוג טויוטה והוריו), בגין נזקים שנגרמו לרכבו כתוצאה מההתנגשות עם רכב הטויוטה. התביעה הוגשה בסדר דין מהיר ובהמשך הועברה, בהסכמת הצדדים, לסדר דין רגיל. בית משפט השלום בחיפה קיים שלוש ישיבות קדם-משפט, בפני השופט ש' לבנוני. התביעה השניה, ת.א. 197499/02, הוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב על ידי משיבה 2 – מבטחת של רכב מסוג סובארו – נגד מבקשים 1 ו-4 ומשיבים 1, 3 ו-4, שהם הנהג והבעלים של הרכב מסוג טויוטה והבעלים, הנהג והמבטח של הרכב מסוג אופל בהתאמה. התביעה היא בגין תגמולי ביטוח ששילמה המשיבה 2 בקשר לנזקים שנגרמו לרכב הסובארו, אשר נפגע בעקבות ההתנגשות בין שני הרכבים האחרים. תביעה זו הייתה קבועה לקדם-משפט ביום 3.11.2003 אך נתבקשה דחיית הדיון עד להחלטה בבקשה שבפני.

המבקשים, בני משפחה אחת שרובם נתבעים בשני ההליכים, מבקשים כי הדיון בשני התיקים יאוחד, מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ומכוח תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הבקשה נסמכת על כך שמסכת העובדות והאירוע התאונתי העומדים בבסיס התובענות זהים. המבקשים טוענים כי איחוד הדיון יביאו לייעול הדיון ופישוטו, לבירור כל הפלוגתאות תחת מסגרת אחת, לחסכון בזמן ההתדיינויות ובהוצאות, וכן יהיה בכך כדי למנוע אפשרות של החלטות סותרות. מבחינת נוחיות הדיון, המבקשים מציינים כי חלק מבעלי הדין מתגוררים בצפון, כי התאונה נחקרה על ידי משטרת תנועה העמקים וגם מרבית באי-הכוח הם מאיזור הצפון.

בא-כוח המשיבים 3 ו-4, המייצג בתובענה בבית משפט השלום בתל-אביב גם את המשיב 1, אינו מתנגד להעברת הדיון לבית משפט השלום בחיפה. גם בא-כוח המשיבה 2 הודיע כי אינו מתנגד להעברת הדיון. באשר למשיב 1, הרי שהוא הודיע, באמצעות בא-כוח המייצג אותו בתובענה המתבררת בחיפה (עו"ד ט' אבניאל), על התנגדותו לאיחוד הדיון. בתגובה מציין בא-כוחו, כי בתובענה בחיפה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה יוגש תיק המשטרה מבלי שיהיה צורך להעיד את עושי המסמכים שם ואת העדים שמסרו עדות במשטרה. לטענתו, צירוף צדדים שאינם כבולים להסכמה דיונית זו עלול לגרום נזק למשיב 1 (התובע בהליך בחיפה) ולסרבל מאוד את הדיון. הוא מוסיף כי אין המדובר בצדדים זהים בשתי התובענות וכן קיים שוני בייצוג של המשיב 1 בשני ההליכים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה השתכנעתי כי יש להורות על איחוד הדיון בתובענות, וזאת בהתאם לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. כפי שנפסק לא פעם, "תכליתה של תקנה 7 ... הינה, בין היתר, הגברת היעילות בדיון ומניעת הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים להליכים השונים... לאור המטרה שביסוד תקנה זו נפסק, כי 'די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא'" (בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רויטל בצלאל (לא פורסם)). מעיון בחומר שלפני עולה כי קיימת חפיפה רבה בין שתי התובענות, ככל שהדברים נוגעים לאופן קרות התאונה ולמידת האחריות של הנהגים המעורבים בה. להכרעות בשתי התביעות עשויות להיות השכלות הדדיות, ואף קיים חשש שייקבעו ממצאים עובדתיים שונים בשאלות קרובות. יש לזכור עוד כי ניהול שני ההליכים במקביל יביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר. בנסיבות אלה, אין זה רצוי כי התביעות תידונה בפני ערכאות שונות. הואיל והדיון בתביעה בבית המשפט בתל-אביב מצוי ממש בתחילתו, וגם בבית המשפט בחיפה טרם החלה פרשת ההוכחות, נראה כי לא יגרם למשיב 1 (התובע בחיפה) נזק של ממש כתוצאה מהעברת הדיון. אכן, איחוד הדיון עלול לסרבל את בירור התובענה בבית המשפט בחיפה, שם הושגה הסכמה דיונית בקשר לתיק המשטרה. אולם גם קושי זה עשוי להיפתר, ולו באופן חלקי, באמצעות הסדרים דיוניים שייעלו את הדיון במידת האפשר.

אי לכך הבקשה מתקבלת. שתי התובענות נשוא הבקשה תידונה במאוחד בבית משפט השלום בחיפה.