בש"א 9599/05 דורון מוטס,עו"ד נ. איתי בוגנר

1.בפני בקשה להארכת מועד. עניינו של ההליך בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ע' ברון) אשר דחה את תביעת המבקש לקבלת רווחים ממיזם אבטחת מידע באינטרנט, אשר לטענתו, הוא היה זכאי לקבלם מכוח הסכם. פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 4.8.05, והבקשה שבפניי הוגשה ביום 10.10.05, היינו, בהתחשב בפגרה, בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור. המבקש טוען כי אך לאחרונה החליף עורכי דין, ונדרש להם זמן על מנת את ערעורו ערוך כדבעי. לפיכך התבקשה ארכה בת 30 יום להגשת הערעור.

2.המשיבים 2-5 הסכימו לבקשה, בלא שהדבר יהווה עמדה לגופו של עניין, ואילו המשיב מס' 1 מתנגד לה. משיב זה טוען כי דין הבקשה להידחות שכן היא אינה מגלה טעם של ממש, ובשל העובדה שכבר היה למבקש די זמן היערכות, בתוך הארכה לה זכה מכוח הפגרה. כן טוען המשיב כי קבלת הבקשה תסב לו הוצאות בדמות ניהול הליך נוסף, ובשל כך מבקש הוא כי תידחה הבקשה.

3.אכן, יש ממש בטענת המשיב 1 כי חילופי ייצוג, כשלעצמם, אין בהם כדי להוות את אותו "טעם מיוחד" הנדרש לצורך היעתרות לבקשה להארכת מועד אשר המועד להגשתו הקבוע בדין. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך. מכאן שהמשיב 1 ידע, עוד בטרם חלף המועד להגשת הערעור, על כוונת המבקש להגיש ערעור. בנסיבות אלה, נראה כי על פניו, לא נוצרה למשיב 1 צפייה כלשהי כי לא "יוטרד" עוד. (ע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים , תק – על 2002 (1),746). לפיכך, הבקשה מתקבלת, והערעור, אשר הוגש ביום 15.11.05 יתקבל לרישום.