בש"א 96/04 משתלות רצון בע"מ נ. בנק לאומי לישראל

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת הליך. מן הבקשה עולה, כי האורגן המוסמך בחברה המבקשת נמצא מזה זמן רב בסין, וכי לבא כוח המבקשים אין כל אפשרות ליזום עימו קשר. עוד צוין בבקשה כי המבקש יוצר לעתים רחוקות קשר יזום עם בא כוחו, כי בפעם האחרונה הוא התקשר בחודש אוקטובר 2003, וכי אז הודיע על כוונתו לבוא לישראל בחודש פברואר. בא כוח המבקשים מציין כי לפי שיקול דעתו יש מקום להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר ניתן ביום 24.12.03, אך על מנת שהמבקשים יוכלו לשקול בדבר, עתר להארכת מועד עד ליום 31.3.04. המשיב הודיע, כי אינו מתנגד למבוקש, בכפוף לתשלום ההוצאות שנפסקו לטובתו בערכאה הקודמת בסך של 25,000 ₪. בתגובה שאיפשרתי לבא כוח המבקשים להגיש, ואשר הוגשה ביום 1.2.04, עולה כי טרם נוצר קשר עם המבקש, אשר אינו מודע לפסק הדין. בא כוח המבקשים ציין כי אין בידו כספים של המבקשים, ועל כן לא יוכל לקיים את התנאי הנדרש על ידי המשיב. עם זאת מציין בא כוח המבקשים כי ביד המשיב משכנתא על בית מגורי המבקש.

לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה להאריך את המועד עד ליום 31.3.04. המבקשים הגישו תובענה בבית המשפט המחוזי, ומוטל עליהם הנטל לפעול באופן סביר על מנת להתעניין בגורלה. הן מצד הצורך בניהולם התקין של בתי המשפט, והן מצד הצורך להגן על ענייניהם של בעלי הדין, אין זה סביר ליתן ארכה של שלושה חודשים, כמבוקש, בשל כך שבעל דין אינו טורח להתעדכן כנדרש בתוצאותיו של הליך שיזם, ואינו מקיים קשר סדיר עם בא כוחו. בוודאי שאין לראות בנסיבות כגון אלה משום נסיבות מחוץ לשליטתו של בעל דין, העולות כדי טעם מיוחד למתן ארכה.

עם זאת, בשים לב לכך שהבקשה הוגשה בתוך תקופת המועדים להגשת הליך, ובהתחשב במועד החלטה זו, אני מאפשר את הגשת ההליך הערעורי לבית משפט זה עד ליום 1.3.04 ועד בכלל. החלטה זו תועבר למבקשים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.