בש"א 9748/02 יצחקי דוד נ. יצחקי גילה

בפניי בקשה למתן ארכה לצורך הגשת ערעור פסלות. החלטתי ניתנת רק עתה עקב תקלה, ועם הצדדים הסליחה.

ההחלטה נשוא הבקשה הומצאה למבקש ביום 28.10.02. מתברר, כי ביום 30.10.02 ניסה המבקש להגיש הודעת ערעור, אך זו הושבה לו באין תשלום אגרה מצידו. בעקבות זאת, הוגשה בקשת הארכה, ביום 14.11.02. מן הבקשה עולה, כי לטענת המבקש לא ידע שהמועד להגשת ערעור פסלות הוא 10 ימים מקבלת ההחלטה. טענה זו כשלעצמה אינה מבססת עילה מספקת למתן ארכה, שכן מדובר בטעות בדין שניתן היה למנוע תוך בדיקה פשוטה. אכן, סיבת האיחור של המערער נעוצה בכך, שלא שילם את אגרת ההליך במועד, ולעניין זה לא מצאתי כל הסבר מצידו. המערער גם אינו טוען כי השביתה בבתי המשפט שהייתה בתקופה הרלוונטית, מנעה ממנו הגשת ההליך, ומן החומר עולה כי בפועל, אמנם לא היה בשביתה כדי לסכל את קבלת כתבי בי הדין מטעמו. יש לזכור, לעניין זה, כי בהליכי פסלות נקבע לוח זמנים קצר ביותר, ועל כן נדרש "טעם מיוחד" מוגבר על מנת שבקשת ארכה תיענה בחיוב. לכן, אין בנושא האגרה, כשלעצמו, כדי להוות עילה למתן ארכה.

עם זאת, מידת האיחור בה מדובר קטנה. ההחלטה נשוא בקשת הארכה הומצאה לצדדים בדואר, ובמצב זה אין טענה מצד המשיבה להסתמכות על כך שמועד הגשת הערעור חלף. אכן, נוכח תקופת השביתה שהיתה בבתי המשפט, נראה כי אין בידי המשיבה לטעון להסתמכות כאמור. זאת ועוד, המבקש פעל בזריזות לאחר קבלת החלטת בית משפט קמא, והגיש את ערעורו לבית משפט זה יומיים אחרי כן. במצב זה, ובשים לב לכך שהמבקש אינו מיוצג, אני סבור כי ניתן, חרף האמור לעיל, להאריך את המועד כמבוקש.

הבקשה מתקבלת. המבקש ישלים את הליכי הגשת הערעור, לרבות תשלום אגרה, תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו.