בש"א 979/00 ג'ואד חלבי נ. מדינת ישראל

עתירה לקיום דיון נוסף בהחלטת בית משפט זה (כבוד השופטת שטרסברג-כהן) ברע"פ 545/00, שניתנה ביום 23.1.00.

1.השאלה אשר בה מתבקש הדיון הנוסף היא "האם ניתן להרשיע נאשם על סמך הודעה או הודאה שניתנה טרם הוסברו לנאשם זכויותיו, שעה שאיננו חתום עליה כלל וכלל, ובנוסף לכך שעה שבמעצרו היה שתוי או תחת השפעת אלכוהול". לטענת העותר, זוהי שאלה חשובה ומהותית שטרם נדונה על ידי בית משפט זה, שיש בה כדי להכריע בגורלו של העותר ושראוי שבית משפט זה ידון בה.

2.ההחלטה נשוא עתירה זו ניתנה, כאמור, על ידי השופטת שטרסברג-כהן, בבקשת העותר לקבל רשות ערעור. ההחלטה קצרה, ולכן אביאה במלואה:

"בקשת רשות הערעור, לאחר שהענין נדון בשתי ערכאות, אינה מעלה שאלה הראויה להידון בערכאה שלישית. הערעור נסב על קביעות ומסקנות עובדתיות שעליהן מתבססות גם הקביעות המשפטיות שאינן שגויות כשלעצמן".

3.דינה של העתירה להידחות. סעיף 18 לחוק יסוד: השפיטה קובע את ההסדר העקרוני בדבר קיום דיון נוסף. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, (סעיף 30) מסדיר אף הוא את הליך קיומו. מדברי חקיקה אלה עולה כי תנאי המינימום לאפשרות של קיומו של דיון נוסף הוא כי העניין נפסק על ידי בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים. פסק דין או החלטה שניתנו על ידי דן יחיד אינם יכולים לעמוד לדיון נוסף. כך אף נפסק מספר פעמים בעבר (ראו דנ"א 579/97 אריאל בתיה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם); דנ"פ 3229/99 בוצ'רוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם); דנ"פ 6904/98 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם); דנ"א 6707/95 לביא נ' בנק הפועלים , פ"ד מט(5) 155; דנ"א 5020/98 פולריס בע"מ נ' אדמוב (לא פורסם); המרצה 264/62 פרזי נ' ויסמן , פ"ד טז 1236).

4.למעלה מן הצורך ייאמר, שלא נקבעה בהחלטה נשוא עתירה זו כל הלכה. כל שנאמר בה הוא, שהשאלות שהעלה העותר אין בהן חשיבות יתרה המצדיקה היענות לבקשת רשות הערעור.

העתירה נדחית איפוא.