בש"א 9800/05 יהודה שמשון נ. בנק הפועלים בע''מ

1.בפני בקשה להארכת מועד. הבקשה הוגשה ביום האחרון לתקופה הקבועה בדין להגשת ערעור. המבקש, אשר אינו מיוצג, טוען כי בעת שביקש להגיש את ערעורו, הסתבר לו כי היה עליו להמציא את פסק הדין נשוא הערעור. מאחר ופסק הדין לא היה בידו באותה עת, הגיש את הבקשה דנן בה ביקש ארכה על מנת להגיש את הבקשה בצירוף פסק הדין, כנדרש. המשיב מתנגד לבקשה מהטעם שמדובר ברשלנות מטעם המבקש, אשר אין בה כדי להצדיק הארכת מועד, וכן בשל העדר תצהיר התומך בה.

2.לאחר שבחנתי את הבקשה ואת טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אכן, נקודת המוצא היא, כי יש לכבד את המועדים הקבועים בדין. כך, הן לשם קידום אינטרס ציבורי של השגת יעילות והן לשם קידום אינטרס לגיטימי של בעלי דין לסופיות ההליכים וודאותם. יחד עם זאת, יש להתחשב גם בתוצאותיה הקשות של דחיית בקשה להארכת מועד ובהשלכותיה על זכות הגישה לערכאות. מכאן, שבבחינת בקשה להארכת מועד יש לאזן באופן ראוי ומידתי בין כלל האינטרסים המעורבים.

3.בנסיבות המקרה דנן, אי קבלת הערעור לרישום נבע מפגם שאינו יורד לשורשו של עניין, אשר נבע ככול הנראה מטעות של המבקש אשר אינו מיוצג על ידי עורך דין. כמו כן, וזה העיקר בעיני, הבקשה הוגשה בתוך המועד החוקי להגשת ערעור. בכך הובא לידיעת המשיב כי המבקש מתעתד להגיש ערעור על פסק דינה של הערכאה הקודמת. בהעדר ראיה לסתור, יש להניח כי בנסיבות אלה לא התגבשה אצל המשיב צפייה לכך שלא יוטרד יותר בהליך ערערי, ומכל מקום לא נטען, וממילא לא הוכח, כי נגרם לו כל נזק בשל הסתמכות כאמור (ראו: 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת (לא פורסם)), בבחינת בקשה להארכת מועד. כלל נסיבות אלה, בהצטברותן, מטות את הכף לטובת המבקש. התוצאה היא, כי הבקשה מתקבלת. המבקש יגיש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו עותק מאושר כדין של פסק הדין נשוא הערעור, ועם הגשתו יקובל הערעור לרישום.