בש"א 9879/07 ארט -בי חברה בערבות מוגבלת נ. עזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בו התבררה בקשתם של המשיבים להעברת בורר מתפקידו ובקשתם להורות על בטלות החלטותיו. בפסק הדין, שנתקבל אצל המבקשת ביום 11.11.2007, הורה בית המשפט על העברת הבורר מתפקידו ועל ביטולה של החלטת ביניים שניתנו על ידי הבורר. נקבע כי הבורר מנוע מלהמשיך ולהשלים את הליך הבוררות המתנהל בין הצדדים. קודם שניתן פסק הדין הגישה המבקשת לבית משפט זה (ביום 10.5.2007) בקשה לרשות ערעור שהופנתה כנגד החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בחיפה (בר"ע 4142/07). טרם ניתנה החלטה בבקשה זו. בעקבות מתן פסק הדין הגישו המשיבים הודעה בדבר התייתרות

הבקשה לרשות ערעור, נוכח מתן פסק הדין. המבקשת, מנגד, עמדה על כך שיש צורך בהכרעה בבקשה לרשות ערעור.

2.

הבקשה שלפניי הוגשה ביום 20.11.2007. נטען בה כי קיימות שלוש אפשרויות לגבי המשך הטיפול בבר"ע 4142/07. אפשרות אחת היא כי עקב מתן פסק הדין יסתיים הטיפול בתיק. אפשרות שנייה היא כי בר"ע 4142/07 תידון לגופה ואם יוחלט לקבלה, יועבר התיק לבית המשפט המחוזי לחקירת המצהירים. אפשרות שלישית היא שבית המשפט יורה על הגשת בקשת רשות ערעור מתוקנת, אשר תכלול בתוכה גם בקשת רשות ערעור על פסק הדין. לאור האמור, מתבקשת ארכה להגשת בקשת רשות ערעור עד לתום 45 ימים מהמועד שבו יוחלט בדבר המשך הטיפול בבר"ע 4142/07, ואם וככל שיוחלט בהתאם לאפשרות השניה, עד לתוך 45 ימים מהמועד שבו יינתן פסק-דין חדש על ידי בית המשפט המחוזי.

3.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, משניתן פסק הדין התייתרה בר"ע 4142/07 ופתוחה בפני המבקשת דרך להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין כולו, לרבות טענותיה כנגד החלטת הביניים. המשיבים מציינים, עם זאת, כי אם נדרשת למבקשת תקופת זמן נוספת לצורך עריכת בקשת רשות ערעור על פסק הדין, מטעמים קולגיאליים אין הם מתנגדים למתן ארכה בת 45 יום לצורך הגשת ההליך.

4.

המועד להגשת בקשת רשות לערער קבוע בחיקוק, ולפיכך נדרש טעם מיוחד על מנת ליתן ארכה להגשתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). נקודת המוצא היא כי יש להגיש את ההליך במועד. יחד עם זאת, קיימות נסיבות בהן מוצדק להאריך את המועד נוכח קיומו של הליך תלוי ועומד באותו העניין. יש בכך טעם במקרים בהם ההכרעה בהליך התלוי ועומד יכול ותייתר את עצם הגשת ההליך או תשפיע באופן ממשי על הדרך בה הוא מתברר. בנסיבות אלו, יש יסוד להניח כי הארכת המועד תטיב לא רק עם בעל הדין המבקש להאריך את המועד אלא גם עם בעל הדין שכנגד, והיא יכולה להיות מוצדקת גם מטעמים של יעילות דיונית וחסכון בזמן שיפוטי (ראו, בש"א 9159/04 חשקורי נ' בובליל (לא פורסם, 20.10.2004). עם זאת, אין מ דובר בהארכת מועד אוטומטית. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. בהקשר זה ישנה חשיבות לסוג ההליך התלוי ועומד, לדרך בירורו, ולעוצמת הזיקה בינו לבין ההליך לגביו מתבקשת הארכת מועד. ישנה גם חשיבות לסיכויי ההליך התלוי ועומד, כמו גם למסגרת הזמן המשוערת בה הוא עתיד להיות מוכרע.

5.

במקרה שלפניי, אין בנסיבות המתוארות בבקשה להארכת מועד כדי להוות "טעם מיוחד" כנדרש. לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להאריך את המועד להגשת ההליך עד לסיום ההליך בבר"ע 4142/07. על פניו ולצורך ההליך שלפניי, אין בידי לקבוע כי גבוהים סיכוייה של הבר"ע להתברר לגופה. נראה כי יש טעם רב בטענת המשיבים כי הערעור על החלטת הביניים, שטרם נדון, "נעלם כמו מעצמו" משניתן פסק דין סופי בערכאה הדיונית. במצב דברים זה, נראה כי הדרך הדיונית בה ראוי למבקשת לילך היא הגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין הסופי כבר בשלב זה, בה ניתן לכלול אף ערעור על החלטת הביניים, שרואים אותה כנבעלת בפסק הדין הסופי. על כן לא שוכנעתי כי המתנה לסיום ההליכים בבר"ע 4142/07 יכול ותייתר את עצם הגשת ההליך או תשפיע באופן ממשי על הדרך בה הוא יתברר. נראה כי המתנה זו תביא להתארכות מיותרת של ההליכים בפני בית משפט זה, תוך השהיית תוקפו של פסק דין סופי ופגיעה באינטרס המשיבים ובאינטרס הציבורי ביעילות ובוודאות המשפטית. יחד עם זאת, לאור עמדת המשיבים ובשים לב לזמן שחלף עד למתן ההחלטה, מוארך המועד להגשת הליך ב-30 ימים מעת המצאת החלטה זו.