פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
9889/04
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המערערים:
1. יהושע נווה
2. יהודית נווה
נ ג ד
המשיבים:
1. קלאב הוטלס
טינטרנשיונל (א.ק.ה) בע"מ
2. חברת הפיקוח ט.ק.ה בע"מ
3. קלאב הוטל טבריה בע"מ
4. קלאב הוטל -ניהול (1996) בע"מ
5. משה בובליל
6. יורם גרוזנר
7. יצחק וולף
8. רוני פיבקו
ערעור על החלטת רשם
בשם המערערים: עו"ד אורי
מקובסקי
החלטה
המערערים תבעו את המשיבים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, ועתרו לאישור תביעתם כתביעה ייצוגית מכוח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. משניתן פסק-הדין ברע"א 3126/00 א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד נז(3) 220 (להלן: עניין א.ש.ת. ), עתרו המשיבים לסילוק בקשתם של המערערים על הסף. בתגובה ביקשו המערערים מבית-המשפט קמא להאריך את המועד להגשת תשובתם לבקשת הסילוק עד להכרעה בדיון הנוסף שנקבע בעניין א.ש.ת. . בקשתם זו נדחתה, ובית-המשפט קמא דן בבקשת הסילוק לגופה, קיבל אותה ומחק את תביעת המערערים על הסף. המערערים הגישו לבית משפט זה ערעור על מחיקת התביעה כמו גם על דחיית בקשתם להארכת המועד לבית משפט זה (להלן: הערעור העיקרי ). כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ הורתה על הגשת סיכומים בכתב בערעור העיקרי, ועל קיום דיון בערעור, אך המערערים ביקשו לדחות את מועד הגשת הסיכומים באופן שאלה יוגשו רק לאחר שיינתן פסק הדין בדיון הנוסף בעניין א.ש.ת. . כבוד הרשם י' מרזל דחה את הבקשה להשעות את מועד הגשת הסיכומים, בקובעו כי חלק מרכזי מנימוקי הערעור העיקרי מוסבים על סירובו של בית המשפט קמא לעכב את ההליך המתנהל בפניו עד להכרעה בדיון הנוסף בעניין
א.ש.ת. , וכי קבלת בקשת המבקשים כלשונה משמעותה השגת הסעד שבערעור, ולו בחלקו. עם זאת, לאור המועד שנקבע לדיון בערעור העיקרי, נאות כבוד הרשם להאריך את המועדים שנקצבו להגשת הסיכומים ונקב במועדים חדשים.
על החלטה זו משיגים בפניי המערערים. לטענתם, סיכומיהם בערעור העיקרי ייסובו על הסוגיה המשפטית שעומדת במרכז של הדיון הנוסף בעניין א.ש.ת. . אם יוגשו הסיכומים בטרם יוכרע הדיון הנוסף – כך הם טוענים – ממילא לא יידרש אליהם בית-המשפט על אתר, אלא ימתין לפסק הדין בדיון הנוסף. עוד טוענים בפניי המערערים כי הם מוכנים לזנוח את החלקים בערעור העיקרי הנוגעים לבקשתם לדחיית מועד הגשת הסיכומים.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להדחות. בנסיבות המקרה אין מקום להתערב בשיקול דעתו של כבוד הרשם, שקבע, ובצדק, כי אם יעוכב הדיון בערעור העיקרי יהא בכך, בפועל, משום מתן הסעד המבוקש בערעור העיקרי – למצער בחלקו. גם אם בכוונת המערערים לזנוח את הטענות בערעור העיקרי המתייחסות לאותו חלק בהחלטת בית-המשפט קמא בו מיאן בית-המשפט לעכב את ההליך, אין הדבר גורע מן המסקנה כי קבלת ערעורם דנן תקנה להם בפועל את הסעד בו הם חפצים במסגרת הערעור העיקרי. עיינתי אף בבקשת המערערים מיום 16.2.05, אך לא מצאתי כי יש בה כדי לשנות מהחלטתי.
הערעור נדחה. המערערים יישאו בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים בסכום של 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, ו' באייר התשס"ה
(15.5.05).
ש
ו פ ט