פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
9899/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המערער:
שלמה בן שלמה
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת
ישראל
2. קרן קיימת לישראל
ערעור על החלטת הרשם
החלטה
המערער מבקש להגיש ערעור על פסק-דין שניתן כנגדו בבית המשפט המחוזי. הערעור הוגש כחצי שנה לאחר מתן פסק-הדין. המערער תולה את האיחור בכך שפסק-הדין לא הומצא לו כדין, על-ידי בית המשפט המחוזי, וזאת בשל אי-תשלום אגרה על-ידו. יחד עם זאת, פסק-הדין הומצא, בפועל, לעורך-דינו דאז. למערער שולמו כספים על יסוד פסק-הדין, ואז גם קיבל לידיו עותק של פסק-הדין. בנסיבות אלה, קבע כבוד הרשם כי נוצר השתק לחובתו של המערער, ואף אין להאריך לו את המועד להגשת הערעור.
מכאן הערעור שבפני. המערער שב וטוען, כי על אף שידע על תוכנו של פסק-הדין, "הודיעו לו מספר אנשים שזה לא קביל". עוד הוא מתאר נסיבות משפחתיות קשות, שהצריכו השקעת זמן רב מצדו, ומצב כלכלי קשה.
עם כל ההבנה לנסיבות האישיות אותן מתאר המערער, אינני סבור כי הערעור מגלה עילה להתערבות בהחלטת כבוד הרשם. אכן, פסק-הדין לא הומצא למערער כדין, בשל מחדלו-שלו לשלם את האגרה, אך המערער ידע על פסק-הדין, ואף קיבל סכומים שנפסקו לטובתו. המשיבה, מצדה, פעלה על-פי פסק-הדין, ועם חלוף הזמן קמה לה ציפייה לגיטימית לסופיות ההליך. בנסיבות אלה אין להתערב בהחלטת כבוד הרשם.
הערעור נדחה. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז באדר תשס"ד
(9.3.2004).
ש ו פ ט