בש"א 9915/04 הסוכנות היהודית לא"י נ. נווה זיו - אגודה שיתופית להתיישבות ק

לפני בקשה להעברת מקום דיון על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

בין הצדדים מתנהלת תובענה בבית המשפט המחוזי בירושלים שעניינה ביטול הרשאה מצד המבקשת להקמת ישוב קהילתי בגליל, ממזרח לנהריה (ת.א. 6288/04). התביעה הוגשה על ידי משיבים 1-3 כנגד המבקשת ומשיב 4, ומבוקש בה פיצוי כספי, מתן צו הצהרתי וצו עשה כנגד המבקשת.

הבקשה היא להעביר את הדיון לבית משפט השלום בחיפה. נטען בבקשה, כי מלבד העובדה שכתובתה הרשמית של המבקשת היא בירושלים, אין כל עובדה הקושרת את התביעה למחוז ירושלים. הטענה היא כי מאזן הנוחות והיעילות נוטה במובהק לקיומו של ההליך בחיפה, שכן העדים שידרשו להליך מתגוררים, רובם ככולם, באזור חיפה, וכך גם בעלי הדין. כמו כן, נושא התביעה מטופל במשרדיהם של המבקשת ומשיב 4 בצפון הארץ וגם באי כוחם הם תושבי מחוז חיפה. משיב 4 תומך בבקשה להעברת הדיון לחיפה.

משיבים 1-3 מתנגדים לבקשה. לטענתם, התביעה עוסקת אך ורק בשאלות הנוגעות להתקשרות בין הצדדים, לרבות נסיבות קבלת ההרשאה, ביטול ההרשאה והנזקים למשיבים. הואיל וההתקשרות נערכה בירושלים, אין כל רלוונטיות לעובדה שהישוב היה מיועד לקום על קרקע בגליל. באשר למאזן הנוחות, נטען כי העדים המרכזיים בתביעה הם אנשים ששימשו בתפקידי מפתח במבקשת והם מתגוררים בירושלים. המסמך המרכזי עליו נשענת התביעה הוא דוח של בודק פנימי שמונה על ידי המבקשת. המשיבים 1-3 מבקשים בתביעתם כי בית המשפט יאמץ את מסקנותיו. משרדיו של עד מפתח זה מצויים ברמת גן.

לאחר שעיינתי בחומר שלפני נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. על מנת להעביר מקום דיון צריך שיהיו טעמים כבדי משקל הנוגעים למאזן הנוחות, המצדיקים את ההעברה. אין די בכך שכפות המאזניים נוטות לצד זה או אחר (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי 88 (תשנ"ה)). עיון בתגובת המשיבים 1-3 מעלה כי חלק מהעדים הנדרשים לבירור הסכסוכים מצויים בירושלים ובמרכז הארץ, ואין לומר כי מאזן הנוחות נוטה, לפיכך, במובהק להעברת מקום הדיון.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.