פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
1051/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
גרשון ליבל [שון לביא]
נ ג ד
המשיב:
בית
המשפט
המחוזי בתל אביב -יפו
ערעור על החלטת רשמת בית המשפט
העליון ג' לוין מיום 4.2.10 בבג"ץ 707/10
החלטה
1.
מונח בפני ערעור על החלטתה של הרשמת ג' לוין מיום 4.2.10 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לפטור מאגרה. המערער טוען לקיומה של דלות כלכלית המצדיקה פטור מאגרה, ולקיומה של עילה בגין העתירה (בג"ץ 707/10) המצדיקה פטור מאגרה.
2.
אכן, עולה מן החומר המצורף כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים. כמו כן, בהחלטות קודמות של ערכאות שונות ביניהן אף בהליכים קודמים בבית משפט זה, ניתן למערער פטור מאגרה. החלטה קודמת המעניקה למערער פטור מתשלום אגרה מהווה ראיה לכאורה לדלות כלכלית בהתאם לתקנה 14(ד)(1) לתקנות בית המשפט אגרות, התשס"ז – 2007 (להלן ' התקנות' ), אך אין בה לבדה כדי לפטור את המערער מאגרה. על המבקש פטור מאגרה לעמוד אף על קיומה של עילה כתנאי נוסף למתן פטור מאגרה. כאן, אצא מתוך הנחה כי המערער עמד בתנאי של הוכחת היעדר יכולת כלכלית ואתמקד בתנאי השני והוא שההליך מגלה עילה משפטית.
המערער הגיש עתירה למתן "צו בירור" נגד המשיב 1 בגין "הליך לא חוקי החורג מהוראות החוק" וכן "שימוש לרעה" שעשה רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. בתמצית, נטען כי הרשם ניהל דיון בבקשה על פי המתווה של שופט המנהל קדם משפט ומשום כך חרג מסמכותו. עם זוהי מהות ההליך, אין הוא מגלה עילה. אף אם נניח שהמבקש צודק שהרשם סטה מן ההוראות הדיוניות החלות עליו, תרופתו היא הגשת הליך ערעור. היה וערעורו נדחה, אין הוא יכול לפתוח במסלול חדש של פניה לבג"ץ. המסלול של ערכאת ערעור נועד להתמודד עם טענות בדבר טעויות דיוניות כפי שנטען על ידי המערער. לכן, על פניו, ההליך כפי שהוגש אינו מגלה עילה ובדין החליטה הרשמת של בית משפט זה שלא להעניק פטור מאגרה.
3.
הערעור נדחה. המערער רשאי לשלם את האגרה בתוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. תקופת פגרת הפסח לא תבוא במניין הימים. בהיעדר תשלום האגרה - יימחק ההליך בלא התראה נוספת. שלא בלי התלבטות, אינני עושה צו להוצאות נוכח מצבו הכלכלי הנטען של המערער.
ניתנה היום, ח' בניסן התש"ע (23.3.10).
ש ו פ ט