בשג"ץ 10806/06 יעקב אהרוני נ. ניסקו - מוצרי חשמל ןאלקטרוניקה 1982 בע''מ

בפניי ערעור על החלטתה של הרשמת ש' ליבוביץ לדחיית בקשה לפטור מאגרה בערעור על החלטתו של הרשם י' מרזל. בהחלטתו האמורה דחה הרשם מרזל את בקשת המערער לפטור מאגרה בעתירה שהגיש כנגד המשיבים.

1.

ביום 9.11.06 הגיש המערער שאינו מיוצג, עתירה לבית-משפט זה המופנית בעיקרה כנגד החלטותיהם של בית הדין האזורי לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה בעניינה של תביעה שהגיש כנגד המשיבים 1-2 שהינם מעבידיו לשעבר. המערער ביקש פטור מאגרה בגין העתירה האמורה. ביום 13.11.06 דחה הרשם י' מרזל את בקשתו בנימוק כי גם אם ניתן להניח כי מצבו הכלכלי של המערער אינו טוב, לא נמצאה עילה לקיום ההליך. עם זאת, בשים לב לנסיבותיו האישיות ולמצבו הכלכלי הנטען, ראה הרשם להפחית את האגרה לסך של 750 ₪.

ביום 7.12.06 הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה בערעור על החלטת הרשם. ביום 11.12.06 דחתה הרשמת ליבוביץ את הבקשה מן הטעם שספק אם עתירתו של המערער מגלה עילה. עם זאת, בשים לב למצבו הכלכלי הנטען של המערער, קבעה הרשמת כי סכום האגרה יופחת לסך 350 ₪. מאחר והאגרה לא שולמה במועד שנקבע, הורתה הרשמת על מחיקת הערעור על החלטת הרשם.

ביום 28.12.06 הגיש המערער ערעור על החלטת הרשמת ליבוביץ ועל החלטת הרשם מרזל - הוא הערעור שבפניי - תוך שניתן לו פטור מאגרה לצורך בירור ערעורו. המשיבות 1-2 הודיעו בתגובתן כי היות ומדובר בבקשות לפטור מאגרה, הן מותירות את הערעור לשיקול-דעת בית-המשפט. המשיבות 3-6 לא הגישו תגובתן לערעור.

2.

דין הערעור על החלטת הרשמים להידחות. אף אם אניח כי מצבו הכלכלי של העותר קשה - ובעניין זה לא הובאו נתונים מלאים - הרי עתירתו אינה מגלה עילה כנדרש בתקנה 13(ב) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987. ככל שניתן להבין מהעתירה וממכלול החומר שצורף לה, עתירתו של המערער מכוונת בעיקרה כנגד החלטות של בית-הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על החלטות ביניים של בית-הדין האזורי לעבודה, וכן כנגד פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 28.12.06, לפיו נמחקה תביעתו של המערער כנגד המשיבים 1-2 בגין אי הגשת סיכומים במועד. בכל העניינים הללו לא גילה המערער עילה להתערבותו של בית-משפט זה. זאת ועוד; מהחומר שבתיק עולה כי המערער לא הגיש לבית-הדין הארצי לעבודה בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי מיום 28.12.06 בעניין מחיקת תביעתו, ולפיכך לא מיצה הליכים בטרם עתר לבית-משפט זה. יצוין עוד כי טענותיו של המערער כוונו כנגד החלטות שונות של משיבים שונים. חלק מהטענות מנוסחות בלשון פוגענית ובוטה שאין מקומה בכתבי בי-דין. אשר על כן, אינני רואה להתערב בהחלטות הרשמים לפיהן אין מקום לפטור מאגרה. בנסיבות העניין, אף אינני רואה לשנות משיעור האגרה שנקבע בהחלטתו של הרשם מרזל, אשר ראה להתחשב בנסיבותיו האישיות ובמצבו הכלכלי הנטען של המערער והפחית את סכום האגרה בגין העתירה לסך של 750 ₪. יצויין כי הסכום שקבעה הרשמת ליבוביץ התייחס להליך שעניינו ערעור על החלטת הרשם. מאחר וכבר הכרעתי לגופם של דברים בערעור על החלטת הרשם מרזל לאחר שניתן פטור מאגרה לצורך ההליך שבפניי, ובהתחשב במצבו הכלכלי הנטען של המערער ובנסיבותיו האישיות, אינני רואה לחייבו ב-350 ₪ נוספים, כאמור בהחלטתה של הרשמת ליבוביץ.

עוד יצוין כי בערעורו בפניי ביקש המערער לקבל החזר ת שלומי ם עבור הכנת תצהירים בתיק. בקשה זו נדונה כבר על-ידי הרשמת ליבוביץ שקבעה כי דין הבקשה להידחות באשר שאלת זכאותו של המערער לפסיקת הוצאות תידון אם עתירתו תתקבל. אף בהחלטה זו אינני רואה להתערב.

אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יחויב בסכום אגרה בסך 750 ₪ שישולמו תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר תשלום במועד, יימחק בג"ץ 9276/06 ללא צורך במתן הודעה נוספת.