פרטי ההליך
בשג"צ
1690/98 - ג'
בפני:
כבוד השופט
א' גולדברג
העותרים
:
1. דני
מינא
2.
יגאל
מינא
נגד
המשיבים
:
1. עירית באר שבע
2.
משרד הבריאות
ערעור
על החלטת רשמת בית המשפט העליון
בירושלים
מיום 26.1.98 בתיק בג"צ 3739/96
שניתנה
על-ידי כבוד הרשמת : מ' אגמון.
החלטה
בשנת 1996 הגישו המערערים כנגד המשיבים עתירה לבית משפט זה. ביום 13.1.98 הגישו המערערים הודעה לבית המשפט, לפיה כל הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים הועברו, בהסכמת הצדדים, לבוררות ולפיכך מתבקשת מחיקת העתירה ללא צו להוצאות (להלן: הבקשה הראשונה). המשיבה מס' 1 התנגדה לבקשה למחיקת העתירה ללא צו להוצאות, כשלטענתה לא הועברה המחלוקת שבעתירה לבוררות. לטענת המערערים תגובה זו של המשיבה מס' 1 לא הגיעה לידיה. ביום 26.1.98 הורתה הרשמת המלומדת על מחיקת העתירה אך חייבה את המשיבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 ש"ח לכל אחד מהמשיבים. ההנמקה להטלת ההוצאות היתה
כי "כאשר עצם העברת העניין לבוררות שנוי במחלוקת, ולאור העובדה כי המשיבים טרחו והכינו תגובות מפורטות לעתירה בלוח זמנים קצר ביותר, איו מקום למחוק את העתירה ללא צו להוצאות". המערערים הגישו "בקשה לתיקון החלטה" של הרשמת (להלן: הבקשה השניה) בטענה כי תשובת המשיבה מס' 1 מטעה. הרשמת דחתה את הבקשה, הן מן הנימוק כי אין מדובר בתיקון טעות סופר או בשינוי נסיבות, הן מן הנימוק שהטיעונים העובדתיים שהעלו המערערים לא גובו במסמכים או בתצהיר. הרשמת הנכבדה אף חייבה את המערערים בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח. על שתי החלטות אלה נסב הערעור שבפני.
דין הערעור להתקבל בחלקו. משעלתה המחלוקת העובדתית, בין המערערים ובין המשיבה מס' 1, ביחס לשאלת העברת הסכסוך לבוררות, נכון היה לבררה
לגופה. גם העובדה כי כתב התגובה של המשיבה מס' 1 לא הומצא למערערים, עובר לקבלת ההחלטה על-ידי הרשמת, מחייבת את קבלת הערעור. שכן, כלל לא הייתה בידי המערערים האפשרות להתמודד עם הטענה העובדתית שהעלתה משיבה מס' 1 בדבר היקף המחלוקת שהועברה לבוררות.
לפיכך יבוטלו החיובים בהוצאות בשתי הבקשות ככל שמדובר במשיבה מס' 1, והתיק יוחזר לכבוד הרשמת לבירור המחלוקת העובדתית ומתן החלטה חדשה לעניין ההוצאות.
החיוב בשתי הבקשות ככל שהוא נוגע למשיבה מס' 2 יעמוד בעינו, כשמשיבה זו אינה צד לבוררות.
ניתנה
היום, י"ד באייר תשנ"ח (10.5.98).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98016900.
D02