בשג"ץ 1834/12 סמואל שיינביין נ. מדינת ישראל

אין בידי להיעתר לבקשה להארכת מועד. אמת, כאשר מדובר באסיר הנתקל בקשיים הנובעים מהיעדר ייצוג או מעצם ישיבתו בבית האסורים, עשוי בית המשפט לראות בכך טעם המצדיק ארכה – הכול לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. אולם בענייננו, לא זו בלבד שחלפו חודשים ארוכים מאז שניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי (25.10.2011, במעמד המבקש) ועד לפנייה לבית משפט זה (ביום 4.3.2012), אלא שחלף פרק-זמן ארוך מאז שנטל המבקש ייצוג (כפי הנראה בתחילת חודש ינואר) ועד להגשת הבקשה להארכת מועד. לא מצאתי הצדקה ראויה לשיהוי הממושך בהגשת ההליך – אף לאחר שאפשרתי פירוט הנימוקים בנדון – ואוסיף כי גם בטיעון המשלים לא מצוינים כל התאריכים המדויקים, חרף האמור בהחלטתי מיום 5.3.2012.

אשר על כן, הבקשה להארכת מועד נדחית.