בשג"ץ 1931/14 גל שמיר נ. מדינת ישראל

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 8.1.2014 בעתירת אסיר שהגיש המבקש, אשר בה עתר הוא להשתלב בקבוצה ייעודית לעברייני מין במב"ן ולצאת לחופשות.

בהחלטה נקבע כי על מב"ן לשקול מתן אפשרות למבקש להשתתף בקבוצה כאמור וכי יבחן שוב את מסוכנותו המינית, והוסיף כי חזקה על המשיב שאם מסוכנותו זו תוערך כנמוכה תישקל הוצאתו לחופשות, ועוד הוסיף כי "בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה לעת הזו את העתירה".

המבקש לא השיג על החלטה זו, וביום 2.2.2014 ניתנה חוות דעת של מב"ן בעניינו. לטענת המבקש באמור בחוות הדעת אין די ואין בה התייחסות מספקת לאמור בהחלטת בית המשפט קמא ומשכך, הגיש הוא בקשה לקביעת מועד דיון במסגרת העתירה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי. ואולם בהחלטה מיום 27.2.2014 קבע בית המשפט כי "אין בנימוקי הבקשה כדי להצדיק דיון נוסף בעתירה. העותר רשאי להגיש עתירה חדשה".

על רקע זה מתבקשת מתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה מיום 8.1.2014. המבקש מדגיש בעניין זה כי לא היה כל מקום להגשת הליך ערעורי עד עתה שכן ההליך בבית המשפט קמא הסתיים למעשה רק עם מתן ההחלטה מיום 27.2.2014.

2.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

מהשתלשלות הדברים המתוארת עולה כי המבקש השלים עם החלטת בית המשפט קמא מיום 8.1.2014, ובתוך כך שעניינו ייבחן שנית לאחר שתינתן חוות דעת חדשה של מב"ן, וגם כעת נראה כי אין הוא מבקש להלין על הקביעות שבאותה החלטה כי אם על יישומה. על כן איני רואה מה טעם יש לאפשר לו הגיש הליך ערעורי הנסב על ההחלטה מיום 8.1.2014, אשר לאחריה בוצעו פעולות חדשות אשר טרם הועברו בשבט ביקורתה של הערכאה הדיונית.

עוד יצוין כי לא ניתן לקבל את טענת המבקש לפיה ההחלטה מיום 8.1.2014 הינה החלטת ביניים אשר הפכה חלוטה רק עם מתן ההחלטה מיום 27.2.2014, שכן העובדה שבית המשפט המחוזי ציין כי הוא דוחה את העתירה "לעת הזו" אין משמעה כי מדובר בהחלטה שאינה סופית, אלא דומה כי כיוון הוא לכך שהיה ולאחר שיבוצע האמור בהחלטתו יהיו למבקש השגות נוספות על התנהלות המשיבים, יוכל הוא להגיש הליך מתאים לבחינה נוספת של עניינו וכי אין מדובר בהכרח ב"סוף פסוק" בכל הנוגע לבקשתו לשילוב בקבוצה ייעודית וליציאה לחופשות. כן יש ליתן משקל לכך שאין בדחיית הבקשה כדי לסגור את דלתות בית המשפט בפני המבקש, שכן כפי שציין בית המשפט המחוזי רשאי הוא להגיש עתירה חדשה על יסוד ההתפתחות העדכנית בעניינו, וזו תיבחן לגופה, ולאחר שתינתן החלטה באותה עתירה וככל שיחפוץ בכך יוכל להשיג עליה בהתאם להוראות הדין.

מן הטעמים האמורים לעיל, הבקשה נדחית.