בשג"ץ 246/00 פלוני נ. מדינת ישראל

תקלות מוזרות אירעו פעם אחר פעם בדרכה של עתירה זאת. אין אני רוצה לציין ולברר את הטענות שבא-כוח המשיבה העלה בהודעותיו לבית המשפט כנגד הדרך שבא-כוח העותר הלך בה. די לי בתקלות שאירעו בדרכו של העותר אל בית המשפט.

ביום 14.2.00 נתתי החלטה בה ביקשתי מבא-כוח העותר להודיע לבית המשפט תוך 15 יום אם, לאור התגובה מטעם המשיבה, הוא עדיין עומד על קיום דיון בעתירה, ואם התשובה חיובית, להגיש תגובה לתגובה. כיוון שהמועד חלף עבר ולא נתקבלה כל תגובה מאת בא-כוח העותר, נתתי ביום 28.3.00 החלטה נוספת ובה אמרתי, בין היתר, כי אם בא-כוח העותר לא יגיש את ההודעה כפי שנתבקש, ובין היתר יתייחס בה גם להוצאות המשפט שנתבקשו, וזאת עד יום 16.4.00, יתן בית המשפט פסק דין על יסוד החומר שבפניו.

ביום 18.4.00 קיבלתי הודעה מאת בא-כוח העותר ובה נאמר כי הוא הגיש לבית המשפט את ההודעה שנתבקש להגיש כבר ביום 26.3.00. בהודעה מיום 26.3.00 נאמר בין היתר כך: "ב"כ העותר מתנצל על האיחור בהגשת הודעה זו אשר נבעה מתקלה משרדית החורגת משליטתו, ומבקש מבית המשפט להאריך את המועד להגשתה עד למועד הגשתה".

כיוון שכך ביקשתי מן המזכירות לקבוע את הדיון בעתירה ליום 29.5.00. לבקשת בא-כוח המשיבה ובהסכמת בא-כוח העותר, המועד שנקבע לדיון בוטל ונקבע, לאחר מכן, ליום 11.6.00.

ברשומות של מזכירות בית המשפט נאמר (בתרשומת של הפקידה שמסרה את ההודעה ביום 22.5.00) כי ההודעה על מועד הדיון ביום 11.6.00 נמסרה טלפונית (ביום 22.5.00) לפקידה במשרדו של בא-כוח העותר (אילנה שמה) ואף נשלחה למשרדו בפקס (ואישור המשלוח בפקס מצורף לתיק בית המשפט) ואושרה.

אף-על-פי כן, בא-כוח העותר לא הופיע לדיון ביום 11.6.00 בשעה שנקבעה. לאחר המתנה של בית המשפט ושל בא-כוח המשיבה במשך חצי שעה לערך, התקשרה מזכירות בית המשפט אל משרדו של בא-כוח העותר, כדי לברר את סיבת העדרו. תשובתו של בא-כוח העותר הגיעה עד מהרה בפקס וכך נאמר בה: "הריני להודיעך בזה כי בשל תקלה במערכת המחשבים של המשרד שהותקנה לאחרונה לא נרשם מועד הדיון ביומן ולכן ייבצר מאתנו להגיע לדיון הקבוע. נא להתנצל בשמנו בפני השופטים ובא-כוח הצד השני ולבקש לקבוע מועד חדש לדיון".

עם קבלת הודעה זאת ירדתי לאולם המשפט וביקשתי לקבל את התייחסותו של בא-כוח המשיבה. בא-כוח המשיבה, שטען כבר קודם לכן וחזר וטען אף הפעם כי גם לגוף העניין אין שום יסוד לעתירה, ביקש לדחות את העתירה ולחייב את העותר בהוצאות המשפט.

לבקשתי הגיש לי בא-כוח המשיבה, עו"ד א' ינון, תצהיר. בתצהיר זה נאמר כי ביום 5.6.00 הוגשה לבית המשפט מטעם המשיבה תגובה לתגובת העותר, והעתק נשלח בפקס ובדואר למשרדו של בא-כוח העותר. למחרת, ביום 6.6.00, התקשר עו"ד ינון בשעות הבוקר למשרדו של בא-כוח העותר וקיבל אישור מן הפקידה (אילנה) כי הפקס האמור נתקבל במלואו. התגובה מטעם המשיבה, שנשלחה בפקס ובדואר, מציינת באופן ברור ומפורש כי הדיון בעתירה יתקיים בבית המשפט ביום 11.6.00. עו"ד ינון אף צירף לתצהיר זה צילום של טופס העברת הפקס ואף צילום של אישור העברה שהודפס על ידי מכשיר הפקס ועליו תרשומת של עו"ד ינון.

על רקע כל האמור איני רואה לנכון לקבל את ההתנצלות (החוזרת) של בא-כוח העותר בדבר התקלה (החוזרת). העלמתי עין מן ההתנצלות הראשונה בדבר התקלה המשרדית, אך איני רואה לנכון, אחרי שהשקעתי זמן רב בלימוד התיק לקראת הדיון, להעלים עין מן ההתנצלות השניה בדבר התקלה הנוספת. מישהו צריך לשלם את המחיר של תקלות. אין סיבה שבית המשפט או בא-כוח המשיבה ישלם את מחיר התקלות במשרדו של בא-כוח העותר.

אי לכך אני מחליט למחוק את העתירה.

בא-כוח המשיבה ביקש לחייב את העותר בתשלום הוצאות המשפט. בא-כוח העותר מתבקש להגיב ולטעון מדוע לא יוטלו עליו הוצאות המשפט באופן אישי. הוא מתבקש להגיש את תגובתו תוך 15 ימים.