בשג"ץ 2729/12 ארלסקי חיים נ. שירות בתי הסוהר

זו היא בקשת אסיר להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע מיום 20.3.2012. בפסק-הדין האמור נדחתה עתירתו של המבקש כנגד החלטת המשיב שלא לשלבו בסבב חופשות. פסק-הדין ניתן במעמד המבקש ביום 20.3.2012. מכאן שתקופת 15 הימים להגשתה של בקשת רשות ערעור הסתיימה ביום 4.4.2012. ההליך שבכותרת הוגש ביום 2.4.2012, קרי- בתוך המועד הקבוע לכך בדין. בבקשתו עותר המבקש לאורכה בת 45 ימים כדי שיוכל להיערך להגשת ההליך הערעורי. עוד עותר המבקש למינוי סנגור ציבורי בטענה כי אין באפשרותו לשכור לעצמו עורך-דין מייצג.

בהתייחס לבקשת המבקש למינוי סנגור יצוין כי על דרך הכלל, בית-משפט זה אינו נוטה להורות על מינוי סנגור ציבורי לצורך ייצוג בבקשות רשות ערעור שעניינן עתירות אסירים, למעט במקרים חריגים בהן מתקיימות נסיבות יוצאות-דופן או כאשר מתעוררות שאלות עקרוניות המצדיקות זאת. לא מצאתי הצדקה לחרוג מהכלל האמור במקרה דנן, בשים לב לכך שהמבקש ייצג את עצמו לפני בית-המשפט קמא וכן בהתחשב במהות ההליך העוסק בעיקרו בעניינו הפרטני של המבקש. לפיכך, בשלב מקדמי זה אינני רואה להורות על מינוי סנגור ציבורי למבקש כמבוקש על-ידו. ממילא, אין מקום ליתן אורכה בת 45 ימים לשם הגשתה של בקשת רשות ערעור על-ידי סנגור ציבורי.

יחד עם זאת, בהתחשב בכך שהמבקש הגיש את בקשת האורכה בתוך התקופה הקבועה לכך בדין באופן המצביע על כיבוד סדרי-הדין ועל מאמץ למנוע פגיעה בצפיית המשיב לסופיות הדיון, אני רואה לאפשר למבקש להגיש בקשת רשות ערעור מנומקת מטעמו, ככל שברצונו בכך, תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. ככל שהמבקש יגיש הליך ערעורי כאמור, עליו לצרף אליו עותק מהחלטתי זו.

המזכירות תוודא המצאת החלטה זו למבקש בעצמו באמצעות השב"ס.