בשג"ץ 2882/09 נעים עליאן נ. שירות בתי הסוהר

1.

לפני בקשה מיום 31.3.09 להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (מפי כב' השופט ד' רוזן) מיום 1.7.08, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. בהחלטה זו, נדחתה עתירת העותר להשיבו לסבב החופשות של בית הסוהר, בו הוא מרצה עונש מאסר בפועל. המבקש טוען כי האיחור בהגשת ההליך נובע מקיומם של פערי שפה וקושי בהבנת החוק ומשמעותיו. על כן, בגין טעות שבדין, איחר המבקש בהגשת ההליך שבכותרת. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה הוגשה באיחור ניכר מבלי שהוצג כל טעם לכך, וזאת למרות שהמבקש היה נוכח בבית המשפט קמא בעת מתן ההחלטה. בנוסף, טוענים המשיבים כי סיכויי ההליך נמוכים. בקשת רשות הערעור אינה מגלה כל עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט קמא, שכן עניינה בנסיבותיו הפרטניות של המבקש, ואין היא מעלה שאלה משפטית או ציבורית המצדיקה את התערבות בית משפט זה.

2.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין נחה דעתי כי דין הבקשה להארכת המועד, להידחות. מ דובר בבקשה אשר הוגשה באיחור משמעותי - למעלה משמונה חודשים מעת מתן ההחלטה על ידי בית המשפט קמא. ספק בעיני אם קיומה של טעות שבדין יכולה בנסיבות אלו להוות טעם מספיק להארכת המועד. המבקש יכול היה בנקל להימנע מן הטעות האמורה לו רק היה מברר את עניין המועד להגשת בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט קמא. על כן, אין בבקשה האמורה משום טעם מספיק למתן הארכה כאמור. בנוסף, סיכויי ההליך אינם נחזים לטובים. זאת, בשים לב לאמת המידה המצומצמת להתערבות בית משפט זה על דרך מתן רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט קמא בעתירות אסיר (וראו רע"ב 7/86) בייחוד שעה שמ דובר בהחלטה שנתקבלה על סמך עיון בחומר מודיעיני.

3.

התוצאה היא, אפוא, הן לאור חסר בטעם מספיק להארכת המועד באיחור כה ניכר; והן נוכח האמור לעניין סיכוייו הבעייתיים של ההליך, כי דין הבקשה להידחות.