החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 2918/97 נסים חרמון נ. ראש ממשלת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

אחר · פטור מאגרה על עתירה לבג"ץערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון בבקשה לפטור מאגרה על עתירה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער ערער על החלטת הרשמת שדחתה את בקשתו לפטור מאגרה על עתירה שביקש להגיש. בית המשפט קבע כי העתירה אינה מגלה עילה הראויה לדיון ולכן אין מקום לפטור את המערער מתשלום האגרה. הערעור נדחה.

העובדות

המערער הגיש עתירה שביקש בה להורות לבכירים בשלטון ולרבנים לקבל ממנו מידע שנמסר לו בחלומות על מיקום מנורת בית המקדש בעיר בית שמש. במקביל ביקש פטור מאגרה בשל מצבו הכלכלי. הרשמת דחתה את הבקשה מאחר שהעתירה אינה מגלה עילה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפטור מתשלום אגרה מערער שהגיש עתירה שאינה מגלה עילה ראויה לדיון?

הלכות

  1. 1

    עתירה שאינה מגלה עילה ראויה לדיון אינה מצדיקה פטור מאגרה, שכן אין מקום להתיר הגשת עתירת סרק בלא תשלום האגרה.

    ״ולפיכך אין מקום להתיר למערער להגיש עתירת סרק בלא שיישא, לכל הפחות, באגרה הכרוכה בכך.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • עתירה
  • עילה
  • עתירת סרק
  • ערעור
  • רשמת בית המשפט העליון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בשג"צ 97 /

2918

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המערער

:

נסים

חרמון

נגד

המשיבים

:

1.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו

2.

הרב הראשי לישראל, אליהו בקשי-דורון

3.

הרב הראשי לישראל, ישראל מאיר לאו

4.

ראש עירית בית שמש, דניאל וקנין

ערעור על החלטת

רשמת בית המשפט העליון,

כבוד

השופטת א' אפעל-גבאי, מיום 27.4.97

בבג"צ

2561/96

בשם

המערער: בעצמו

החלטה

ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון, השופטת א' אפעל-גבאי, שדחתה את בקשת המערער לפטור מאגרה על עתירה שהוא מבקש להגיש.

המערער הגיש עתירה לבית משפט זה ובה הוא מבקש, כי בית המשפט יורה לראש הממשלה, לרבנים הראשיים ולראש עירית בית שמש לבוא עמו בדברים ולקבל ממנו מידע שהועבר לו בחלומותיו על-ידי "כבוד האלוהים" ואשר עניינו בהימצאות מנורת בית המקדש בשטח העיר בית שמש. בד בבד עם הגשת עתירתו זו הגיש המבקש בקשה לפטור מתשלום אגרה על העתירה, המבוססת על מצבו הכלכלי. הרשמת דחתה בקשה זו, שכן מצאה, כי העתירה אינה מגלה עילה ולפיכך לא התקיים אחד מתנאי היסוד המנויים בתקנה 13 (ב) לתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח1987-.

המערער מערער על החלטה זו: הוא מדגיש את חשיבות עתירתו ושב על טיעוניו באשר למצבו הכלכלי.

לא מצאתי ממש בערעור. עתירתו של המערער אינה מגלה עילה הראוייה, או הניתנת, לדיון בבית משפט זה. ולפיכך אין מקום להתיר למערער להגיש עתירת סרק בלא שיישא, לכל הפחות, באגרה הכרוכה בכך.

הערעור נדחה.

ניתנה היום, כ"ה באייר התשנ"ז

(1.6.97).

ה

נ ש י א

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97029180.

A02

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 2561/96

הלכות

  1. 1עתירה שאינה מגלה עילה ראויה לדיון אינה מצדיקה פטור מאגרה, שכן אין מקום להתיר הגשת עתירת סרק בלא תשלום האגרה.