בבית המשפט העליון
בשג"ץ
3012/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
יעקב עטיה
נ
ג
ד
המשיבה:
נשיאת בת משפט השלום הדסי הרמן
ערעור על החלטת הרשמת ד' כהן –לקח מיום 21.3.10 בבג"ץ 10641/09
פסק-דין
1.
המערער הגיש ערעור על החלטת הרשמת ג' לוין אשר דחתה את בקשתו לפטור מאגרה. השופט א' גרוניס דחה את הערעור (בשג"ץ 435/10) בשל היעדר עילה ואפשר למערער להשלים את תשלום האגרה תוך שמציין כי בהיעדר תשלום – יימחק ההליך בלא התראה נוספת. בהיעדר תשלום, נמחק ההליך העיקרי (בג"ץ 10461/09) בפסק דינה של הרשמת ד' כהן לקח (מיום 1.3.10). על פסק דינה זה של הרשמת, הגיש המערער בקשה לעיון חוזר שנדחתה ביום 21.3.10. מכאן הערעור שלפניי.
2.
בקשתו של המערער לפטור מאגרה בהליך זה נדחתה למעשה הן על ידי רשמת בית המשפט והן על ידי שופט בית משפט זה. לטענת המערער, מן הראוי היה שערעורו על פסק דינה של הרשמת - לפיו נמחקה עתירתו בשל אי תשלום אגרה - יובא בפני הרכב של שלושה שופטים ולא בפני שופט אחד. ברם, סעיף 96(ה) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 קובע כי: " פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד".
למרות ההכרעה בערעור, חלף הזמן והמערער לא שילם את האגרה. משנמחק ההליך
בהיעדר אגרה בהתאם לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ו – 2006, ביקש הוא להחיותו בשנית. משסירבה רשמת בית משפט זה לבקשתו, פונה הוא בערעור נוסף דנן. נראה, כי המערער למעשה מבקש כי תישקל שוב בקשתו לפטור מאגרה לאחר שהעניין כבר הוכרע, גם על ידי ערכאת הערעור. יוצא, כי המערער מבקש כי בית משפט זה ישמש ערכאת ערעור על פסק דינו של השופט א' גרוניס בדחותו את הערעור על החלטת הרשמת. לאחר שניתן פסק הדין שבערעור על ההחלטה המקורית שלא לפטור המערער מאגרה, אין עוד מקום לזכות ערעור בסוגיית האגרה בעניינו של המבקש. משעה שלא שולמה האגרה כאמור, צדקה הרשמת עת דחתה את בקשתו לעיון חוזר והחיית ההליך מחדש.
3.
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, ז' בסיון התש"ע
(20.5.10)
ש ו פ ט