פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
3030/17
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
בית הדין הרבני הגדול בירושלים
2. בית הדין הרבני אזורי בחיפה
3. הרב הדיין ציון בוארון
4. הרב הדיין אליעזר איגרא
5. הרב הדיין דניאל אדרי
6. הנהלת בתי הדין הרבניים
7. שרת המשפטים
8. וועדת החוקה חוק ומשפט כנסת ישראל
9. פלונית
בקשה להארכת מועד
החלטה
המבקש עותר למתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 5185/13 מיום 28.2.2017.
לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה וההשלמה שהגיש המבקש הגעתי למסקנה כי דין בקשתו להדחות. אפרט נימוקיי בקצרה.
כפי שציינתי בהחלטה מיום 5.4.2017 חמישה-עשר הימים הנתונים להגשת עתירה לדיון נוסף נמנים ממועד מתן פסק הדין. עם זאת מקום בו בעל דין לא ידע שניתן פסק דין (או ידע עליו ולא יכול היה לקבל את נימוקיו), עשויות להתגבש נסיבות המצדיקות מתן ארכה, וכל מקרה נבחן בעניין זה לפי נסיבותיו (ראו בש"א 3991/16 בשארה נ' עזבון עפיפה אנדראוס ג'רייס (19.7.2016) והאסמכתאות המובאות שם).
במקרה דנן פסק הדין ניתן ביום 28.2.2017 והמבקש פנה לבית משפט זה לראשונה להגשת הבקשה ביום 30.3.2017 (הבקשה התקבלה לרישום מספר ימים לאחר מכן). כלומר הבקשה (אליה לא צורף הליך והתבקשה ארכה ממושכת נוספת) הוגשה באיחור של כשבועיים. בא-כוח המבקש התבקש לפרט את מועד ידיעתו על פסק הדין, ובהשלמה שהגיש ציין כי עם שובו לארץ מחו"ל, ביום 9.3.2017, נודע לו באקראי על פסק הדין (משמועות ופרסומים ברשתות החברתיות), אך הוא המתין להמצאת פסק הדין לידיו על מנת לקרוא אותו בעיון, וזה הומצא לו ביום 17.3.2017.
נסיבות אלו אינן מגבשות לטעמי "טעם מיוחד" - וודאי שלא טעם המצדיק מתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף, ויוזכר כי בפסיקה ננקטת גישה מצמצמת וקפדנית ביחס למתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף, כנגזרת של אופיו המיוחד של ההליך. משנודע למבקש על מתן פסק הדין ואם ביקש לבחון אותו לעומק, על מנת לשקול הגשת עתירה לדיון נוסף, היה באפשרותו לעיין בו בנקל, אם בדרך של פניה לבית משפט זה ואם באתר האינטרנט של הרשות השופטת. בבחירתו להמתין להמצאת פסק הדין נטל הוא סיכון כי לא יהיה באפשרותו להגיש עתירה לדיון נוסף. עוד אציין כי גם ממועד המצאת פסק הדין לבא-כוח המבקש עד למועד הפניה לבית משפט זה חלפו כשבועיים, ואם מעוניין היה המבקש במתן ארכה בנסיבות המתוארות, ובפרט בהתחשב במועד מתן פסק הדין, ראוי היה כי יפנה לבית המשפט באופן מיידי ולא ימתין פרק זמן נוסף.
כמו כן, על פני הדברים גם סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת אינם תומכים במתן ארכה. אציין בעניין זה כי פסק הדין ניתן במותב של שבעה שופטים . הודגש בפסיקה כי " אף אם מבחינה תיאורטית קיימת, נוכח ההלכה שנפסקה בעניין נחמני , סמכות לקיים דיון נוסף גם בפסק דין שניתן במותב של שבעה שופטים, הרי קשה להעלות על הדעת מהו המקרה שבו אכן תופעל סמכות זו ובית המשפט ייאות לקיים דיון נוסף בפסק דין שניתן במותב שבעה . ... כאשר בית המשפט העליון דן בעניין מסוים מלכתחילה בהרכב מורחב, ודאי כאשר מדובר בהרכב מורחב של שבעה שופטים, הרי דנו בו כבר רוב שופטי בית המשפט העליון. בנסיבות אלה פוחת עד מאוד, אם לא מאויין, הצורך לבחון אותו עניין פעם נוספת" (דנג"ץ 10030/06
התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל , פסקה 7 (10.1.2007) [ההדגשה הוספה]. ואוסיף כי לעמדת כב' הנשיא א' גרוניס כלל לא ניתן להגיש עתירה לדיון נוסף בפסק דין שניתן בהרכב העולה על שלושה שופטים, ראו בש"א 834/14 פלונית נ' פלוני
(22.4.2014)). בהתחשב בפסיקה הנזכרת, ומשהמבקש לא כלל בבקשתו ולו בקצרה את הטעמים המצדיקים לטעמו דיון נוסף בפסק הדין, סיכויי ההליך על פניהם תומכים כאמור בדחיית הבקשה.
מכל הטעמים האמורים לעיל הבקשה נדחית.
משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ד
בסיון התשע"ז (8.6.2017).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת