החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 362/98 זיגנרייך אליהו נ. בית הדין הרבני הגדול

ניתן ביום
הרכב
אורית אפעל-גבאי
בתיק
מסמך 2 מתוך 2
מקור
PDF(באתר בית המשפט, נפתח בחלון חדש) DOCX(באתר בית המשפט, נפתח בחלון חדש)

בשג"ץ 362/98 זיגנרייך אליהו נ' בית הדין הרבני הגדול (1.2.1998) · https://psikan.com/rulings/%D7%91%D7%A9%D7%92%D7%A5-362-98

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע שהמועד להגשת עתירה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק הדין. טענה כי פסק הדין לא הודפס ונשלח לצדדים עד לאחר שימועו אינה נשמעת כשמדובר בפסק דין קצר. הבקשה להארכת המועד, שהוגשה לאחר חלוף המועד, נדחתה.

העובדות: המבקש הגיש בקשה להארכת המועד להגשת עתירה לדיון נוסף. הבקשה הוגשה כחמישה עשר ימים לאחר שחלף המועד. פסק הדין שניתן היה קצר והמשתרע על שורות אחדות.

העובדות

המבקש הגיש בקשה להארכת המועד להגשת עתירה לדיון נוסף. הבקשה הוגשה כחמישה עשר ימים לאחר שחלף המועד. פסק הדין שניתן היה קצר והמשתרע על שורות אחדות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להאריך את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף על יסוד הטענה שפסק הדין לא הודפס ונשלח לצדדים עד לאחר שימועו?
  2. 2.האם יש להגיש בקשה להארכת המועד לפני חלוף המועד להגשת העתירה לדיון נוסף?

הלכות

  1. 1

    המועד להגשת עתירה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק הדין, וטענה שפסק הדין לא היה ידוע למבקש אינה נשמעת כשמדובר בפסק דין קצר המשתרע על שורות אחדות.

    ״במקרה שבפני המדובר בפסק דין המשתרע על שורות אחדות, ולכן לא יכולה להישמע הטענה כי תוכנו של פסק הדין לא היה ידוע למבקש במועדים הרלבנטיים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שומה על המבקש להגיש בקשה להארכת המועד לפני שחלף המועד להגשת העתירה לדיון נוסף, ובקשה שהוגשה לאחר מכן, לאחר שהבשיל האינטרס של המשיבים, דינה להידחות.

    ״שומה היה על המבקש להגיש את הבקשה להארכת המועד לפני שחלף המועד להגשת העתירה לדיון נוסף, שאז היה מעמיד את המשיבים על כוונתו לעתור כאמור.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה לדיון נוסף
  • הארכת מועד
  • פסק דין
  • בקשה להארכת מועד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשג"צ

362/98

בפני:

כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי

ה

מבקש

:

זיגנרייך אליהו

נגד

המשיבים

:

1.

בית הדין הרבני הגדול

2.

זגנרייך עדינה

בקשה

להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

בשם

המבקש: עו"ד גרובר זיו

בשם

המשיבים: עו"ד איתן צחי

החלטה

המועד להגשת עתירה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק הדין (בש"א 205/88 (רע"א 421/87) חברת בלו סקיי קראוון בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד מב(2) 841). אכן, בעבר נדונו מקרים בהם הוארך המועד להגשת עתירה לדיון נוסף על יסוד הטענה, שפסק הדין הודפס ונשלח לצדדים רק לאחר שימועו; ואולם במקרה שבפני המדובר בפסק דין המשתרע על שורות אחדות, ולכן לא יכולה להישמע הטענה כי תוכנו של פסק הדין לא היה ידוע למבקש במועדים הרלבנטיים.

זאת ועוד, שומה היה על המבקש להגיש את הבקשה להארכת המועד לפני שחלף המועד להגשת העתירה לדיון נוסף, שאז היה מעמיד את המשיבים על כוונתו לעתור כאמור. זאת לא נעשה. הבקשה שבפני הוגשה כחמישה עשר ימים לאחר שחלף המועד, היינו, לאחר שכבר הבשיל האינטרס של המשיבים שלא להיות מוטרדים עוד בגין ההליך שהסתיים.

הבקשה נדחית.

ניתנה

היום, ה' בשבט תשנ"ח (1.2.98).

אורית אפעל-גבאי, שופטת

ר ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98003620.

O02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • בשא 205/88
  • רעא 421/87

הלכות

  1. 1המועד להגשת עתירה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק הדין, וטענה שפסק הדין לא היה ידוע למבקש אינה נשמעת כשמדובר בפסק דין קצר המשתרע על שורות אחדות.
  2. 2שומה על המבקש להגיש בקשה להארכת המועד לפני שחלף המועד להגשת העתירה לדיון נוסף, ובקשה שהוגשה לאחר מכן, לאחר שהבשיל האינטרס של המשיבים, דינה להידחות.