בשג"ץ 4159/11 אחמד אלהייב נ. שירות בתי הסוהר

לפניי בקשה להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בנצרת לפיו נדחתה עתירת המבקש, שהינו אסיר בטחוני, לביקור התייחדות עם אשתו. המשיב מתנגד לבקשה.

דין הבקשה להתקבל בחלקה. אין חולק כי פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים הומצא למבקש ביום 17.5.2011 . מכאן שתקופת 15 הימים להגשת ההליך הערעורי הסתיימה ביום 1.6.2011 . ההליך שבכותרת הוגש ביום 31.5.2011 , קרי - בתוך המועד הקבוע לכך בדין. מכאן שעוצמת הפגיעה בצפיית המשיב לסופיות הדיון אינה משמעותית. זאת ועוד; מן האמור בבקשה להארכת מועד עולה כי עם קבלת פסק-הדין, פנה המבקש לקליניקה המשפטית לזכויות אסירים באוניברסיטת חיפה בבקשה לסיוע משפטי. פנייתו התקבלה בקליניקה ביום 25.5.2011. ביום 30.5.2011 נפגשה עורכת-הדין מהקליניקה עם המבקש בכלא, וביום למחרת כבר הוגשה הבקשה להארכת מועד. הנה כי כן, בזמן שחלף מאז מתן פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים פעל המבקש להסדרת ייצוגו המשפטי בשקידה סבירה. הדבר משמש טעם מניח את הדעת לאיחור בהגשת ההליך. לכך יש להוסיף כי על-פני הדברים, אין מדובר בהליך סרק שסיכוייו הלכאוריים מצדיקים כשלעצמם את דחיית הבקשה.

אשר על כן, ונוכח משקלם המצטבר של מכלול הטעמים האמורים, ראיתי ליתן למבקש אורכה להגשת הליך ערעורי מטעמו. יחד עם זאת, אינני רואה לאפשר אורכה כה משמעותית של 30 ימים להגשת ההליך הערעורי. תחת זאת, אני רואה לקבוע כי המבקש יהיה רשאי להגיש את בקשת רשות הערעור מטעמו עד יום 23.6.2011 . באת-כוח המבקש תציין את דבר האורכה בפתח בקשת רשות הערעור ותצרף החלטתי זו אליה. המזכירות תתייק החלטה זו בתיק השופט עם פתיחת ההליך. אין צו להוצאות.

החלטה זו תועבר לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.