בשג"ץ 4272/13 עאדל מוחמד נ. מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון

לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני (4096/12-כ') מיום 11.6.2013, במסגרתה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 14.4.2013 (4096/12-י"ט). בהחלטה הראשונה נדחתה בקשת המערער להקדמת מועד הדיון בהליך המרכזי. בהחלטתו, קבע הרשם כי בהסתמך על החלטת השופט נ' סולברג מיום 11.3.2013 שעל פיה "הדיון יתקיים במועד שנקבע על-ידי המזכירות" אין מקום להקדמת מועד הדיון, שנקבע על ידי יומן בית המשפט בהתאם לעומסים המוטלים על בית המשפט ולסדר השמיעה הרגיל.

יצוין כי ספק אם ניתן להגיש ערעור על ההחלטה הנוכחית. זאת, שכן מניין הימים להגשת הערעור נמנה מיום מתן ההחלטה הראשונה על ידי הרשם, ואין בבקשה לעיון חוזר שנדחתה בשל אי שינוי נסיבות להביא לאיפוסו של מניין הימים.

מכל מקום, גם לגופו של עניין אין מקום להתערב בהחלטת הרשם, המבוססת על החלטת שופט בית משפט זה. כידוע, שיקול הדעת המסור לרשם רחב הוא, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בניין בע"מ נ' בית הארחה – מעלה החמישה (29.8.2005); בש"א 3784/02 בן דוד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (23.5.2002)). בתוך כך, שיקול הדעת המסור לרשם בעניינים פרוצדוראליים של קביעת מועדי דיון רחב במיוחד, ורק במקרים חריגים, בהם יגרם עיוות דין ממשי בשל החלטת הרשם, תתערב ערכאת הערעור בהחלטה. במקרה הנוכחי, המערער מרצה עונש מאסר ארוך של 25 שנות מאסר שנגזר עליו על ידי בית המשפט הצבאי. עיקר טענתו של המערער היא כי היה ותתקבל עתירתו, ותינתן לו חנינה, הרי שקיומו של הדיון מוקדם ככל הניתן יקצר את תקופת מאסרו. ברי, כי זהו המצב בנוגע לכלל ההליכים המתקיימים בבית משפט זה ועניינם השגה על מאסר (בין אם השגה על ההרשעה, על גזר הדין או על אי מתן חנינה). אכן, במצב אידיאלי רצוי היה לשמוע את כלל ההליכים מסוג זה בסמיכות להגשתם. יחד עם זאת, במציאות החיים בה נדרש בית משפט זה להליכים רבים ביותר מהסוג האמור, אין מקום להעדיף את עניינו של האחד על האחר, והם נקבעים לשמיעה על ידי יומן בית המשפט בהתאם לסדר קבוע מראש.

סוף דבר, הערעור נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.