פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
4541/06
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המערער:
ג'ון ולנסיה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת כבוד הרשם
י' מרזל
מיום 15.5.06
פסק-דין
לפניי
ערעור על החלטת הרשם
י' מרזל
מיום 15.5.06
לפיה נדחתה בקשתו של המערער לפטור מלא מתשלום אגרה במסגרת בקשת רשות ערעור.
ביום 24.4.06, הגיש המערער בקשת רשות
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים
מינהליים, אשר דחה שתי עתירות אסיר שהגיש המערער, אשר בגדרן ביקש המערער כי יותר
לו לצאת לחופשות ולהיפגש עם שותפתו לביצוע העבירה בגינה הוא מרצה את מאסרו, נוכח
הקריטריונים הקבועים בפקודת נציבות שירות בתי הסוהר. במסגרת בקשת רשות הערעור הגיש
המערער בקשה לפטור מאגרה בטענה כי הינו בודד ונטול אמצעים כספיים. בהחלטתו בבקשה
לפטור מאגרה קבע הרשם כי גם בהנחה וההליך מגלה עילה, עיון בכרטיס תנועות הכספים של
המערער אינו מצדיק מתן פטור מלא מתשלום אגרה אלא הפחתתה לסך של 350 ש"ח.
בערעור שלפניי חוזר המערער על טיעוניו
בדבר חוסר יכולתו הכלכלית ובדבר סיכויו הטובים של ההליך שהוגש על-ידו. לטענתו,
עומדת לו זכות חוקתית כי ייפתחו שערי בית המשפט בפניו.
דין הערעור להידחות. לאחר שעיינתי בטענות
המערער איני מוצאת עילה להתערב בשיקול דעת הרשם. לבית המשפט שיקול דעת רחב לעניין
פטור מתשלום אגרה, כאשר שיקול דעת זה נועד להגן על שני אינטרסים מרכזיים: מחד, יש
להבטיח כי אין נפגעת זכות הגישה לערכאות של בעל דין רק משום שהוא נטול אמצעים
כספיים. מנגד, מערכת המשפט אחראית למניעת הליכי סרק המסבים נזק לציבור, פוגעים
בבעלי הדין שכנגד, מביאים להקצאה לא נאותה של משאבים ציבוריים, ומעכבים טיפול
בהליכים ראויים (ראו
ש' לוין
פרוצדורה אזרחית – סדרי
דין מיוחדים בבתי המשפט
(תשס"ג),
5
וכן 11-10
;
בשג"ץ 7997/05
דניאלי נ' פרקליטות המדינה
(לא פורסם), סעיף 8 לפסק הדין
ובשג"ץ 1315/06
בן שבת נ' מדינת ישראל
(לא
פורסם), סעיף 5 לפסק הדין).
הפתרון בו נקט הרשם בעניינו של המערער
הוא פתרון מאוזן, ואין מקום להתערב בהחלטתו.
נוכח החלטתי לדחות את הערעור ניתנת
למערער אורכה לשלם את האגרה שנקבעה בהחלטת הרשם מיום 15.5.06 תוך 14 יום מיום המצאת
החלטה
זו.בהיעדר הפקדה ימחק ההליך ללא התראה נוספת. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ד בסיון התשס"ו
(20.6.2006).
ש ו פ ט ת