פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשג"צ
4551/98
בפני:
כבוד הרשמת מ' אגמון
העותר
ת :
וינמן שרלוט
נגד
המשיבים
:
1.
בית הדין הרבני האיזורי בחיפה
2.
בית הדין הרבני הגדול לערעורים
3.
וינמן שמואל
4.
פנחס יעקבי, עו"ד
בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף
בשם
העותרת: בעצמה
החלטה
בפני בקשה להארכת המועד להגשת עתירה לדיון נוסף.
המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הינו חמישה עשר ימים מיום מתן פסק-הדין, כפי שקובעת תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון הנוסף, תשמ"ד1984- (להלן: התקנות).
פסק הדין בעתירה שהגישה המבקשת ניתן ביום 9.6.98 בנוכחות בא-כוחה, ולפיכך, המועד האחרון להגשת העתירה לדיון נוסף היה ביום 24.6.98.
המשיב 3 מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקשת לא הראתה כל טעם מיוחד להארכת המועד. כעולה מסעיף 4 לבקשה העותרת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי ובאי כוחה לא מצאו לנכון לבקש דיון נוסף, שכן הובהר לעותרת שיש למצות קודם לכן ההליכים בבית הדין הרבני. כמו כן טוען המשיב 3, כי לעותרת אין סיכוי לזכות בעתירה.
הדין בעניין זה עם המשיב 3. הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף ניתנת אך אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך (תקנה 4 הנ"ל לתקנות). המבקשת לא מפרטת בבקשתה כל נימוק אשר יצדיק את האיחור בהגשת הבקשה.
המבקשת מציינת אמנם, כי פנתה ביום 25.6.98 (למעשה הבקשה נשלחה ביום 24.6.98 כעולה ממכתב התשובה) ללשכת נשיא בית-המשפט העליון, אולם אין בכך כדי להצדיק את האיחור בהגשת העתירה לדיון נוסף.
על המבקשת היה לנקוט מבעוד מועד בהליך הנכון. העובדה כי המבקשת היתה מיוצגת על ידי עורך דין במהלך הדיון בעתירה, אך מחזק דרישה זו.
לפיכך, ומאחר שהמבקשת לא העלתה כל טעם אשר יכול להוות טעם מיוחד להארכת המועד, הבקשה נדחית.
המבקשת תישא בהוצאות המשיב 3 בבקשה זו בסכום כולל של 250 ש"ח.
ניתנה היום, ב' בחשון תשנ"ט (22.10.98).
מיכל
אגמון, שופטת
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98045510.
P02