החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 4578/97 שקד שלמה נ. מבקרת המדינה

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · פטור מאגרהערעור על החלטת רשמת בבית המשפט העליון בבקשה לפטור מאגרה בעתירה לבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת הרשמת שסירבה לפטור את המערער מאגרה בעתירה לחשיפת דוח מבקרת המדינה בפרשת אסון צאלים. נקבע כי מתן פטור בהליך קודם אינו מחייב פטור בהליך נוסף, ולא נמצא פגם בשיקול דעתה של הרשמת. נקבע כי אין לייחס משקל מכריע לפטור שניתן בעבר.

העובדות

המערער עתר לבג"ץ לחשיפת דוח בדיקת מבקרת המדינה בפרשת אסון צאלים והגיש בקשה לפטור מאגרה מחמת מצבו הכלכלי. הרשמת דחתה את הבקשה, וצוין כי בהליך קודם ניתן פטור ובאחר נדחתה הבקשה. המערער ערער על ההחלטה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק למערער פטור מאגרה בהליך בבג"ץ בשל מצבו הכלכלי הרעוע?
  2. 2.האם עצם מתן פטור מאגרה בהליך קודם מחייב מתן פטור בהליך נוסף?

הלכות

  1. 1

    עצם העובדה שבהליך קודם ניתן פטור מאגרה אינה ראיה המכריעה את גורל הערעור בהליך נוסף

    ״עצם העובדה, כי בהליך קודם ניתן פטור מאגרה אינה ראיה, שיש בה לכשעצמה לחרוץ גורלו של ערעור זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • ערעור
  • בג"ץ
  • מבקרת המדינה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בשג"צ

4578/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

ה

מערער

:

שקד שלמה

נגד

המשיב

ה :

מבקרת המדינה

ערעור על החלטת כבוד הרש

מת

השופטת

א' אפעל-גבאי

מיום

16.7.97 בבג"ץ 4377/97

בשם

המערער: בעצמו

ה ח ל ט

ה

המערער עתר לבית משפט זה (בג"ץ 4377/97) לצו כנגד מבקרת המדינה, בכדי שיחשף במלואו דו"ח הבדיקה בפרשת "אסון צאלים". המערער הגיש בקשה לפטור מאגרה, בשל מצבו הכלכלי הרעוע.

בהחלטתה מיום 16.7.97, דחתה כב' הרשמת השופטת א' אפעל-גבאי את בקשתו של המערער. בהחלטה צויין, כי בעבר הגיש המערער הליכים לבית משפט זה. באחד מהם, ניתן פטור מאגרה ואילו בשני הנותרים - נדחתה בקשתו של המערער. כן ציינה, כי אין היא סבורה כי המערער מצוי בחוסר אונים כלכלי המצדיק מתן פטור מאגרה.

על החלטה זו מונח בפני ערעורו של המערער. המערער חוזר על טענתו (תוך הפניה לתצהירו) לפיה הוא מחוסר אמצעים וכי אין ביכולתו לשלם את האגרה. כן הדגיש המערער כי מטעמים אלה בדיוק ניתן בשעתו (בג"ץ 877/97) פטור מאגרה ולפיכך מן הדין לפטור אותו מאגרה גם בהליך דנן.

בהחלטת המשנה לנשיא מיום 3.8.97 ניתנה למערער ההזדמנות לסכם טענותיו בכתב או להודיע כי טענותיו כלולות בכתב הערעור. ביום 7.8.97 הודיע המערער, כי טענותיו סוכמו בכתב הערעור כפי שהוגש במקורו.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני וטענות המערער, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. לא מצאתי פגם בשיקוליה של כבוד הרשמת בסירובה ליתן למערער פטור מאגרה בנסיבות דנן, וזאת למרות האמור בתצהירו ובהתחשב בטענותיו בערעור. עצם העובדה, כי בהליך קודם ניתן פטור מאגרה אינה ראיה, שיש בה לכשעצמה לחרוץ גורלו של ערעור זה. כך הדבר ביחוד לאור העובדה כי בבג"ץ 3182/97 נדחתה הבקשה לפטור מאגרה, גם כאן, תוך שקילת מצבו של המערער. לפיכך, דין הערעור להידחות.

ניתנה היום, ט' באב התשנ"ז (12.8.97).

ה

נ ש י א

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97045780.

A03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1עצם העובדה שבהליך קודם ניתן פטור מאגרה אינה ראיה המכריעה את גורל הערעור בהליך נוסף