החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 476/99 שיין שמעון נ. פרקליטות המדינה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת בדבר אי פטור מאגרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט התיר למבקש שאינו מיוצג להגיש ערעור על החלטת הרשמת בדבר אי פטור מאגרה, לאחר איחור של ארבעה ימים בלבד. נקבע כי פרק הזמן הקצר של האיחור והעובדה שהמבקש לא היה מודע למועד מהוונים טעם מיוחד להארכה. המועד הוארך לשבעה ימים מהמצאת ההחלטה.

העובדות

ההחלטה שעליה הוגש הערעור הומצאה למבקש ביום 8.1.99, והבקשה הוגשה ביום 21.1.99. לטענת המבקש, הוא מוגבל עקב נכות ומחלה ולא ידע על המועד של שבעה ימים. לפי חישוב המועד היה על המבקש להגיש את הערעור עד יום 17.1.99, כך שהאיחור היה של ארבעה ימים בלבד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת כאשר האיחור קצר והמבקש אינו מיוצג ולא היה מודע למועד הקצוב בדין?

הלכות

  1. 1

    איחור קצר בהגשת הערעור והעובדה שהמבקש שאינו מיוצג לא היה מודע למועד הקצוב בדין מהווים טעם מיוחד להארכת המועד

    ״נראה לי כי פרק הזמן הקצר של האיחור, והעובדה שהמבקש, שאינו מיוצג, לא היה מודע למועד הקצוב והקצר הקבוע בדין, מהווים טעם מיוחד.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • טעם מיוחד
  • אגרה
  • ימי שבתון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשג"צ

476/99

בפני:

כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ

העותר

:

שיין

שמעון

נגד

המשיב

ה :

פרקליטות המדינה

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

בשם

העותר: בעצמו

החלטה

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' הרשמת, השופטת מ. אגמון, שלא לפטור אותו מתשלום אגרה. ההחלטה הומצאה למבקש ביום 8.1.99, ובקשה זו הוגשה ביום 21.1.99.

המבקש, שאינו מיוצג על ידי עורך דין, טוען כי הוא מוגבל עקב נכות ומחלה, וכן כי לא ידע על כך שעליו להגיש את ערעורו תוך שבעה ימים, והדבר נודע לו רק כשביקש להגיש את הערעור במזכירות בית המשפט ביום 20.1.99.

על פי מניין הימים, תוך התחשבות בימי השבתון, היה על המבקש להגיש את ערעורו ביום 17.1.99.

המדובר באיחור בארבעה ימים בלבד בהגשת הערעור. יתר על כן: המבקש ביקש להגיש את ערעורו כבר ביום 20.1.99, אולם מאחר שאחר את המועד ונדרש להגיש בקשה להארכת המועד, בצירוף תצהיר, התעכבה ההגשה ביום נוסף.

נראה לי כי פרק הזמן הקצר של האיחור, והעובדה שהמבקש, שאינו מיוצג, לא היה מודע למועד הקצוב והקצר הקבוע בדין, מהווים טעם מיוחד. לפיכך אני מאפשרת למבקש להגיש את ערעורו תוך שבעה ימים מהמצאת החלטה זו.

ניתנה היום, ח' בשבט תשנ"ט (25.1.99).

חגית

מאק-קלמנוביץ

ר

ש מ ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99004760.

V01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1איחור קצר בהגשת הערעור והעובדה שהמבקש שאינו מיוצג לא היה מודע למועד הקצוב בדין מהווים טעם מיוחד להארכת המועד