בשג"ץ 4784/11מאהר יונס נ. שירות בתי הסוהר

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (כבוד השופט ד' צרפתי), שבה נדחתה עתירתו של המבקש – אסיר ביטחוני – לאפשר לקרובי משפחה מדרגה שנייה לבקרוֹ ללא הגבלה. יצוין כי המבקש לא היה מיוצג בבית המשפט קמא, אך הוא מיוצג היום. לדבריו, האיחור בהגשת ההליך לבית משפט זה נבע מכך שרק ביום 14.6.2011 פגש את עורכת-דינו בבית האסורים, ואז התאפשר לו, לראשונה, למסור לה את ההחלטה ולבקש כי תטפל בהגשת הליך ערעורי.

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובת המשיב המתנגד למתן ארכה, החלטתי להאריך את המועד כמבוקש. לפי תקנה 7(א) לתקנות סדרי הדין (עתירות אסירים), התש"ם-1980, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר, הוא תוך חמישה עשר ימים ממועד המצאת ההחלטה לעותר. בענייננו מדובר באיחור של כשבועיים, שאינו זניח כמובן, אך גם אינו גדול באופן המכריע את הכף לחובת הבקשה. כאמור, המבקש לא היה מיוצג בבית המשפט קמא, ופגש את עורכת דינו רק ביום 14.6.2011, שאז לראשונה יכול היה למסור לה את ההחלטה (בבקשה הודגש כי בשל היות המבקש אסיר ביטחוני, לא היה באפשרותו להקדים וליצור קשר עם עורכת-דינו באמצעות הטלפון). בנסיבות אלה, ובשים לב למשך האיחור ולמהות העניין, סבורני כי אין לחסום את דרכו של המבקש לבית משפט זה.

הבקשה מתקבלת. המועד להגשת בקשת רשות הערעור מוארך עד למועד ההגשה בפועל. המזכירות תפתח הליך מתאים ותתייק בתיק השופט את החלטתי-זו.