בשג"ץ 4785/97 שקד שלמה נ. מבבקרת המדינה

המערער עתר לבית משפט זה (בג"ץ 4647/97) בעתירה, בה נתבקשה מבקרת המדינה להשיב לטענותיו לענין פיטוריו של העותר מרפא"ל בשל השחיתות שחשף (לטענתו) במפעל. המערער הגיש לכב' הרשמת בבית משפט זה, בקשה לפטור מאגרה. בתצהירו הוא פירט את מצבו הכלכלי והחובות הרובצים עליו. כן ציין המערער כי הוא חולה כרוני וכי הוא מובטל מאז פיטוריו מרפא"ל.

בהחלטתה מיום 29.7.97, דחתה כב' הרשמת השופטת א' אפעל-גבאי את הבקשה. הרשמת ציינה, כי נדונו בעבר מספר בקשות של המערער לפטור מאגרה וכי אין היא רואה מקום לסטות מהחלטות אלה למרות התצהיר הנ"ל שהיה בפניה. כן ציינה בהחלטה את העובדה, כי המדובר במקרה דנן באגרת הגשת עתירה לבג"ץ שסכומה אינו גבוה.

על החלטה זו מונח בפני ערעורו של המערער. בערעורו חוזר המערער וטוען כי הוא חסר אמצעים וכי כאמור בתצהירו, אין בידו לשלם את סכום האגרה הנדרש - נמוך ככל שהיה. כן ציין המערער, כי בעבר (בג"ץ 677/97) ניתן לו פטור מאגרה וכי מטעם זה ראוי לפטור אותו מאגרה גם בהליך דנן.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות המערער, נחה דעתי כי דין המערער להידחות. לא מצאתי בנסיבות הענין פסול בשיקול דעתה של כב' הרשמת, שיש בו כדי להצדיק התערבותי בהחלטתה. יודגש כי התצהיר המצורף לכל בקשותיו וערעוריו של המערער אינו עדכני (הוא נערך ביום 4.3.97) וכי אין בעצם העובדה כי ניתן למערער פטור מאגרה בעבר, כדי לפטור אותו מכל הליך שיוגש. בחינת מצבו לגופו, בהגשת העתירה הנוכחית הוביל למסקנה כי לא מוצדקת פטירתו מאגרה במקרה דנן ואין אני רואה מקום להתערב בהחלטה זו.

הערעור נדחה.