בשג"ץ 4977/09 קשמש בע"מ נ. שר התעשייה ,המסחר והתעסוקה

1.

המערערת, שעוסקת ביבוא של משקאות חריפים לישראל, הגישה ביום 25.3.09 עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. בעתירה היא מלינה על נוהל מסוים שהוצא על ידי המשיב 2, ואשר לטענתה פוגע בחופש העיסוק שלה. במסגרת העתירה נתבקש צו ביניים שיתלה את תוקפו של הנוהל עד להכרעה בעתירה. העתירה הובאה, כמקובל, בפני השופט התורן (השופט ח' מלצר). בהחלטה שניתנה ביום הגשתה של העתירה נקבע כי העתירה תידון בפני מותב תלתא, וכי על המשיבים (הם המשיבים אף בערעור דנא) להגיש את תגובתם עד עשרה ימים לפני מועד הדיון. עוד נקבע (על ידי השופט ח' מלצר), כי "לעת הזו" אין מקום ליתן צו ביניים. העתירה נקבעה לדיון בפני הרכב ליום 1.3.2010. המערערת ביקשה כי מועד הדיון יוקדם. כבוד הרשמת (ג' לוין) דחתה את הבקשה. על כך הערעור שבפניי, בו מבקשת המערערת כי הדיון בעתירתה יוקדם.

2.

דינו של הערעור להידחות, שכן אין כל סיבה להקדים את שמיעתה של העתירה שהגישה העותרת על פני תיקים אחרים התלויים בבית משפט זה. העתירה הינה הליך אחד מבין אלפי הליכים עיקריים המוגשים מידי שנה לבית המשפט העליון. מדובר בעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק ובערעורים אזרחיים ופליליים (ובתיקים נוספים). לא אפרט את המספרים של כל סוגי ההליכים העיקריים המוגשים. אציין אך את מספרן של העתירות המוגשות לבית המשפט הגבוה לצדק. בשנת 2008 הוגשו למעלה מ-2,000 עתירות, ואילו מתחילתה של שנת 2009 הוגש יותר מ-700 עתירות. משמע, עתירתה של העותרת הינה אחת מבין יותר מ-700 עתירות שהוגשו מאז תחילת השנה. זאת, בצד מאות ערעורים פליליים ואזרחיים שהוגשו בשנה הנוכחית. חובה להבין, כי הקדמה של השמיעה של העתירה שהגישה המערערת תביא לכך שתיק אחר ייגרע מסדר השמיעה ומועד הדיון בו יידחה. כפי שכתבה כבוד הרשמת בהחלטתה שלא להקדים את הדיון, אין בהליך אותו נקטה העותרת "מאפיין ייחודי" שיצדיק כי יועדף על פני תיקים אחרים.

3.

הערעור נדחה בלא שהמשיבים נדרשים להביע עמדה.