בשג"ץ 5238/06 שלמה שקד נ. אהוד אולמרט כב' רוה''מ בפועל

1.

ערעור על החלטת כבוד הרשמת ש' ליבוביץ (בג"ץ 3660/06), אשר קבעה כי אין לפטור את המערער לחלוטין מתשלום אגרה במסגרת עתירה שהגיש, אך הפחיתה מסך של 1,511 ₪ ל-350 ₪ בשל מצבו הכלכלי הנטען.

2.

בעתירתו, ביקש המערער לבטל את מינויו של השר רפי איתן לכנסת השבע עשרה בשל מעורבותו בפרשת ג'ונתן פולארד. במסגרת העתירה ביקש המערער לפטור אותו מאגרה בשל מצבו הכלכלי.

3.

ביום 18.5.06 ניתנה החלטתה הראשונה של הרשמת בה קבעה כי הבקשה לוקה בחסר בנתונים, וניתנה הזדמנות למערער להשלימה על ידי הגשת ראיות עדכניות לגבי מצבו הכלכלי, ונקבע מועד לכך. עוד נקבע, כי אם לא יוגשו הראיות במועד, יימחק ההליך מן הרישום. ביום 29.5.06 ניתנה החלטה נוספת של הרשמת בה קבעה כי הבקשה עדיין לוקה בחסר, שכן המערער לא הבהיר אם יוכל להסתייע בקרוביו לצורך תשלום אגרה. בנסיבות אלה, החליטה הרשמת כי, אין עילה לפטור את המערער מתשלום אגרה. עם זאת, בשים לב למצבו הכלכלי הנטען, הופחתה האגרה ל-350 ₪, כאמור. עוד נקבע כי אם לא תשולם האגרה המופחתת בתוך 10 ימים מיום המצאת ההחלטה, ההליך יימחק מהרישום. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

4.

ערעור המערער על החלטת הרשמת אינו מכיל, ולו נימוק אחד, כנגד תוכנה של החלטת הרשמת עצמה. כל שיש בו הוא חזרה על עיקרי הטעמים להגשת העתירה לבג"צ גופה. בנסיבות אלה, די בטעם זה כדי לדחות את הערעור.

מעבר לנדרש, אעיר כי לא מצאתי כל עילה שהיא להתערב בהחלטתה של הרשמת לגופה;

5.

המערער לא קיים את התנאים הנדרשים לקבלת פטור מאגרה, לא תרץ זאת, ולא המציא נתונים בסיסיים הנדרשים לתמיכה בבקשתו. די היה בכך כדי לדחות את הבקשה (בש"א 7007/02 לוי נ' עמיצור, תק-על 2003(1) 1880). הרשמת הלכה לקראתו ופטרה אותו מחלק נכבד מהאגרה המגיעה, אשר גם אותו לא שילם. דין ערעור להידחות, איפוא.