פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
5526/09 - א'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המבקש:
אבנר הררי
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר
2. מנהל כלא רימונים
בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע
החלטה
1.
לפני בקשה מיום 2.7.09
להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (מפי כב' השופט ע' מודריק), בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 22.4.09 . בהחלטה זו נדחתה עתירת המבקש - אסיר -
להתיר ביקורה בבית הכלא של מי שנטענה להיות ידועה בציבור שלו. המבקש טוען כי מ דובר באיחור קצר משעה שהמועד להגשתו חל ביום 7.6.09. כמו כן, טוען המבקש כי בשל טעות נשלחה בקשת הארכת המועד לפרקליטות מחוז ירושלים במקום לפרקליטות המדינה, והכל לצורך תגובתה לבקשת הארכת המועד. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה הוגשה באיחור ניכר ואין בטעם שהוצג על ידי המבקש משום טעם מספיק המצדיק הארכת מועד. בנוסף, טוענים המשיבים כי סיכויי ההליך נמוכים.
2.
לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי דין הבקשה להארכת המועד, להידחות. המ דובר בבקשת רשות ערעור בגינה למבקש עמדו 15 ימים להגשת בקשת רשות ערעור ולא 45 ימים כפי שסבר בא-כוחו של המבקש. מטעם זה נפתח בטעות בתחילה הליך זה כבקשה להארכת מועד בהליך פלילי (בש"פ) אלא שהמ דובר בבקשת רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר לפי סעיף 62 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 וממילא ההשגה עליה יכולה להיעשות תוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה (במעמד בעלי הדין – 22.4.09). כלום הביא המבקש טעם מספיק להארכת המועד בנסיבות אלו של איחור משמעותי – למעלה מחודשיים ימים מיום ההחלטה? תשובתי לשאלה זו היא בשלילה. העובדה כי המבקש המתין להחלטה בהליך אחר – שעניינו יציאת המבקש למעצר בית, אין בה די במקרה זה. כך, לא רק שעה שהחלטה זו ניתנה ביום 7.6.09; אלא שאף לגופו של עניין שומה היה על ב"כ המבקש לפנות בבקשה להארכת המועד ולא להמתין ולראות כיצד ייפול דבר בעניין מעצר הבית. יתר טעמי הארכה קשורים בטעות בהפניית הבקשה לידי הפרקליטות – אלא שטעות זו באה בשלב מאוחר למדי של איחור (מיום 7.6.09 ואילך) ולא מצאתי בתקלות אלו בטיפול ב"כ המבקש בהליך, משום עילה להארכת המועד בנסיבות המקרה. לבסוף אציין, כי ספק אם סיכויי ההליך הם כאלו המצדיקים היעתרות לבקשה – בשים לב לקושי העובדתי שעלה לפני בית המשפט קמא בשאלה אם המבקש נפרד מאשתו וחי עם ידועה בציבור, כטענתו; קושי המקבל משמעות מיוחדת נוכח אמת המידה המצמצמת למדי של התערבות בית המשפט בבקשות רשות ערעור מסוג זה.
3.
התוצאה היא, כי הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ה' באב תשס"ט
(26.7.2009).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם