בשג"ץ 5815/07 נסרי סלים דחללה נ. מדינת ישראל

זהו ערעור על החלטת כבוד הרשמת ש' ליבוביץ מיום 28.5.2007, במסגרתה נמחקה הודעת הערעור שהגיש המערער בגין אי תשלום אגרה.

1.

המערער שהנו אסיר הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע במסגרתה ביקש את פסילתו של כבוד השופט נ' זלצ'ובר (להלן: "השופט" ) שדן בתיק בטענה שעתירות קודמות שהגיש נדחו על ידי השופט. השופט דחה את הבקשה בקובעו כי העובדה שהעתירות שהמערער הגיש בעבר נדחו אינה מקימה עילת פסלות. עוד קבע בית המשפט כי חובתו של שופט לשפוט ואם יפסול עצמו בהעדר עילה, יש בכך כדי לפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט. השופט הוסיף וציין בהחלטתו כי הובהר למערער שהוא רשאי לבקש את דחיית הדיון אם ברצונו להגיש ערעור על ההחלטה בבקשת הפסילה. בעקבות כך אכן עתר המערער לדחיית מועד הדיון והגיש ערעור על ההחלטה לבית משפט זה וכן הגיש במסגרתו בקשה לפטור מאגרה.

2.

בהחלטה מיום 8.3.2007, ולאחר שנתקבלה תגובת המשיבה לשאלה כיצד יש לברר את ההליך, קבע כבוד הרשם כי ערעור על החלטת שופט הדן בבקשת פסילה במסגרת עתירת אסיר הוא ערעור בזכות. לעניין שיעור האגרה, קבע הרשם כי אין המדובר בהליך פלילי וכי על פי תקנות 2(ג) ו-9 לתוספת הראשונה לתקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח-1987 (להלן: "התקנות" ), החיוב באגרה חל על הגשת עתירת אסיר כמו גם על בקשת רשות לערער עליה. עם זאת, קבע הרשם כי מקובלת עליו עמדת המשיבה לפיה אף שאין המדובר בהליך פלילי, אין לראות ערעור על החלטה בעניין פסלות שניתנה במסגרת עתירת אסיר כערעור אזרחי בהדגישו כי סכום האגרה לתשלום בגין ערעור בעניין פסלות בהליך אזרחי הינו 825 ₪ בעוד שסכום האגרה לתשלום בערעור המוגש במסגרת הליך של עתירות אסיר עומד על 412 ₪. הרשם הוסיף וקבע כי אין לפרש את הדין באופן שערעור על החלטת שופט בבקשת פסילה במסגרת עתירת אסיר יחויב באגרה בשיעור גבוה מזה הנגבה בגין ההחלטה בהליך העיקרי עצמו. לפיכך נקבע, כי שיעור האגרה במקרה דנן יהא כשיעור האגרה בבקשת רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר דהיינו - הסכום הקבוע בסעיף 2(ג) לתוספת הראשונה לתקנות. עוד נקבע כי עיון בכרטיס תנועות הכספים של המערער מלמד על יתרה ועל תנועות כספים בסכומים לא מבוטלים ובהתחשב בכך וכן בהתחשב במהות ההליך, העמיד הרשם את האגרה על סך של 300 ₪.

3.

המערער לא פעל בהתאם להחלטת הרשם ולא שילם את האגרה. משכך החליטה הרשמת ביום 28.5.2007 על מחיקת ההליך על החלטה זו נסוב הערעור שבפניי. לטענת המערער, מצבו הכלכלי בכי רע ומשכך אין הוא יכול לעמוד בתשלום האגרה והוא מבקש כי יינתן לו פטור בהתחשב במצבו.

4.

דין הערעור להידחות. המערער לא מעלה כל טענה שיש בה טעם המצדיק את ביטולה של החלטת כבוד הרשמת בדבר מחיקת ההליך. עם זאת, ולפנים משורת הדין, בהתחשב במצבו הכלכלי של המערער כפי העולה מכרטיס תנועת הכספים מיום 25.6.2007 אשר צורף להודעת הערעור, הנני מאפשרת למערער לשלם את סכום האגרה שנפסק בתוך 30 ימים מהיום (ימי הפגרה יבואו במניין). לא ישולם הסכום בתוך המועד האמור, תעמוד המחיקה בעינה.