בשג"ץ 647/07 משה כהן נ. שירות בתי הסוהר

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת הליך. עניינו של ההליך

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 06.09.06. לפיה נדחתה בקשתו של המבקש, אסיר שאינו מיוצג על ידי עורך דין, להתגורר עם אסיר שאינו מעשן או לחילופין לשכנו בחדר לבדו עד אשר ימצא אסיר שאינו מעשן. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 21.01.07. לטענת המבקש, בשל דלות אמצעיו נאלץ להמתין עד אשר יהיה בידיו הכסף לממן את הדפסת הערעור, צילום המסמכים הרלוונטיים, ותשלום אגרת בית המשפט. זו הסיבה לאחור הרב בהגשת ההליך, כמו גם לבקשה להארכת המועד.

2.

המשיב סבור כי אין טעם להיענות לבקשת המבקש וזאת הן משום חלוף זמן רב ממתן פסק הדין, והן משום שהחלטת בית המשפט קמא לא מעלה כל שאלה משפטית או עניין כללי המצדיקים רשות ערעור. על אף האמור, לאור הטעמים המועלים על ידי המבקש,

משאיר המשיב את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

3.

לאחר בחינת נסיבות הבקשה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. אמנם המדובר באיחור בלתי מבוטל. זאת ועוד, אין די בטעם שעניינו חוסר ייצוג, שכן המבקש יכול היה לכל הפחות לבקש את הארכת המועד בסמוך למתן פסק הדין בעניינו. עם זאת, נוכח מהות העניין, אי ייצוג המבקש, ובעיקר עמדת בא כוח המשיבה, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה ולהורות כי יוארך המועד כמבוקש.

4.

התוצאה היא כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת ההליך שבכותרת להתקבל.