החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 6751/08 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף שהוגשה באיחור, שכן המועד נמנה מיום מתן פסק הדין. גם אם הונחה טעם לאיחור, המבקשת לא הוכיחה סיכויי הליך טובים, ולא נמצא כי פסק הדין מקיים תנאי מתנאי הדיון הנוסף לפי סעיף 30 לחוק בתי המשפט. אין צו להוצאות.

העובדות

המבקשת ביקשה הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף לאחר שפסק הדין ניתן ביום 25.6.08 והבקשה הוגשה ביום 30.7.08. המבקשת טענה כי קיבלה את פסק הדין רק ביום 9.7.08 וכי שלחה עתירה ביום 10.7.08 שלא התקבלה, ובנוסף סבלה ממחלה. המשיבים התנגדו לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף בנסיבות של איחור והטענה לקבלה מאוחרת של פסק הדין ומחלה?
  2. 2.האם הוכח סיכוי טוב להצלחת ההליך של דיון נוסף?

הלכות

  1. 1

    מועד הגשת בקשה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק הדין ולא מעת ההמצאה, ולכן איחור בנקיטת ההליך הוא ברור.

    ״משעה שהמועד לצרכי הליך זה נמנה מיום מתן פסק הדין, ולא מעת ההמצאה, ברי כי המבקשת איחרה בנקיטת ההליך.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    די בטעם מספיק לאיחור אינו מספיק לבדו, אלא יש להראות גם סיכויי הליך טובים, ובמקרה זה הנטל לא הורם.

    ״אלא שיש להראות גם כי סיכויי ההליך טובים. בנטל זה לא עומדת המבקשת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • סיכויי ההליך
  • טעם מספיק
  • מועד להגשת
  • פסק הדין
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשג"ץ

6751/08 - א'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

2. פלוני

3. פלוני

בקשה להארכת מועד

החלטה

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. פסק הדין ניתן ביום 25.6.08 והבקשה הוגשה ביום 30.7.08. המבקשת טוענת כי קיבלה את פסק הדין רק ביום 9.7.08. עוד טוענת המבקשת כי שלחה את עתירתה לדיון נוסף ביום 10.7.08, היום האחרון במסגרת הזמן הקבוע בדין לעשות כן, אולם בקשה זו לא התקבלה (המבקשת לא מפרטת סיבה לכך). לפי הנטען, בקשה זו הוגשה רק לאחר שהתאוששה ממחלה ממנה סבלה באותה תקופה. המשיבים 2-3 מתנגדים לבקשה.

2.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין מסקנתי היא כי דין הבקשה להארכת המועד, להידחות. משעה שהמועד לצרכי הליך זה נמנה מיום מתן פסק הדין, ולא מעת ההמצאה, ברי כי המבקשת איחרה בנקיטת ההליך. גם אם אניח כי ניתן לראות בנסיבות אשר לקיומן טוענת המבקשת טעם מספיק – ואיני מכריע בעניין זה – הרי שאין בכך די, אלא שיש להראות גם כי סיכויי ההליך טובים. בנטל זה לא עומדת המבקשת. זאת, שכן לא מצאתי כי פסק הדין נשוא ההליך מקיים ולו לכאורה, איזה מן התנאים הקבועים בדין לצורך קיום דיון נוסף (סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד, 1984). עתירה זו נדחתה למעשה על הסף ולא נקבעה בה כל הלכה חדשה או קשה.

הבקשה להארכת מועד נדחית, איפוא. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב באלול התשס"ח (22.9.08).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מועד הגשת בקשה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק הדין ולא מעת ההמצאה, ולכן איחור בנקיטת ההליך הוא ברור.
  2. 2די בטעם מספיק לאיחור אינו מספיק לבדו, אלא יש להראות גם סיכויי הליך טובים, ובמקרה זה הנטל לא הורם.