בשג"ץ 7157/12 יוסף אבו צעלוק נ. שירות בתי הסוהר

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעתירת אסיר שעניינה סיווגו של המבקש כאסיר ביטחוני ומניעת חופשות. פסק-הדין ניתן ביום 4.9.2012 בנוכחות המבקש ובא כוחו הקודם. אומר מיד כי יש צדק בטענתו של המשיב לגבי כלליותה של הבקשה המקורית (שהוגשה ביום 4.10.2012), כך למשל אין בבקשה התייחסות לתאריכים הרלוונטיים. עצם העובדה שמבקש הארכה הוא אסיר אינה מהווה עילה אוטומטית לקבלת הבקשה, אם כי כמובן מדובר בשיקול שיש להתחשב בו. יצוין כי המבקש היה מיוצג בהליך דלמטה, כך שיש להניח שהיה מודע, או יכול היה לברר, את המועדים הקצובים בדין. עם זאת, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים (כולל הטיעון המשלים מטעם המבקש) ונתתי דעתי למהותו של ההליך, ומתוך זהירות ראויה בהערכת סיכויי ההליך בשלב זה (אציין כי אין לפניי את החומר הסודי בעניינו של המבקש), מצאתי לנכון ליתן למבקש ארכה עד ליום 23.10.2012. אציין כי לדברי באת כוח המבקש בקשת רשות הערעור כבר שוגרה לבית המשפט, אף היא אינה מונחת לפניי ועל עורכת-הדין לוודא כי ההליך מתקבל ונקלט עד לתאריך האמור.

הבקשה מתקבלת אפוא, כאמור לעיל. עותק של החלטתי-זו יצורף לבקשת רשות הערעור. ההחלטה תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.