פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 7699/10 פרויס הסגיל והדי נ. הנשיאה השופטת דורית בייניש

ניתן ביום

בקצרה

אחר · פטור מאגרה בבג"ץערעור על החלטת רשם בבקשה לפטור מאגרה בעתירה לבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הרשם דחה בקשה לפטור מאגרה בעתירה לבג"ץ, והעתירה נמחקה לאחר שלא שולמה האגרה. בית המשפט קבע כי משניתן פסק דין בהליך, אין לדון בערעור על ההחלטה בענין האגרה בנפרד. לגופו של עניין נקבע כי סיכויי העתירה נמוכים, ולכן הערעור נדחה.

העובדות

המערער ביקש פטור מאגרה בעתירה לבג"ץ, והרשם דחה את הבקשה. המערער לא שילם את האגרה, ולכן ניתן פסק דין שבמסגרתו נמחק ההליך מהמרשם. המערער הגיש ערעור על החלטת הרשם בדבר האגרה, וטען לפסלות השופטת ולהחלטת נשיאה שדחתה ערעור פסלות קודם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לערער על החלטת הרשם בדבר פטור מאגרה לאחר שניתן פסק דין בהליך הבולע את ההחלטה?
  2. 2.האם יש לקבל בקשה לפטור מאגרה בעתירה לבג"ץ בשל דלות כלכלית כאשר סיכויי העתירה נמוכים?

הלכות

  1. 1

    משניתן פסק דין בהליך הבולע את ההחלטה בענין האגרה, אין מקום לדון בערעור על ההחלטה בלבד, והטענות יש להעלות בערעור על פסק הדין במועדים הקבועים בחוק

    ״משניתן כבר פסק דין בהליך, הבולע את ההחלטה בענין האגרה שניתנה במסגרתו, אין עוד מקום לדון בערעור בעל דין על ההחלטה בלבד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סיכויי העתירה הנמוכים מצדיקים דחיית בקשת הפטור מאגרה גם אם מתקבלת הטענה בדבר דלות כלכלית

    ״עתירתו של המבקש אינה מגלה עילה, וסיכויי קבלתה הם מן הצד הנמוך״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • אגרת בית המשפט
  • עתירה
  • ערעור
  • רשם

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בשג"ץ

7699/10

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

פרויס

הסגיל

והדי

נ ג ד

המשיבה:

הנשיאה השופטת דורית ביניש

ערעור על החלטת רשם בית המשפט

העליון בבג"ץ 4873/10 מיום 12.7.10 שניתנה על ידי כבוד הרשם ג' שני

בשם המערער:

בעצמו

פסק-דין

כב' הרשם ג' שני , דחה ביום 12.7.2010 את בקשת המערער כי ינתן לו פטור מאגרה בעתירה שהגיש (בג"ץ 4873/10). ברם, לאחר שלא שילם המערער את האגרה כנדרש, ניתן פסק דין בענין על ידי הרשם, במסגרתו נמחק ההליך מהמרשם ביום 14.10.2010.

כעת, מונח בפני ערעורו של המערער על ההחלטה כי לא ינתן לו פטור מאגרה, בגדרו הוא מעלה טענות שונות על פיהן יש לפסול את שופטת בית המשפט השלום לדון בעניינו. עוד מוסיף המערער וקובל על החלטת הנשיאה ביניש שדחתה בעבר ערעור פסלות שהגיש.

ברם, משניתן כבר פסק דין בהליך, הבולע את ההחלטה בענין האגרה שניתנה במסגרתו, אין עוד מקום לדון בערעור בעל דין על ההחלטה בלבד ועל המערער היה להעלות טענותיו במסגרת ערעור על פסק הדין, בהתאם למועדים הקבועים בחוק. יחד עם זאת, אף לגופו של ענין לא ראיתי ממש בטענות המערער. מבלי לקבוע מסמרות בענין, עתירתו של המבקש אינה מגלה עילה, וסיכויי קבלתה הם מן הצד הנמוך. לפיכך, כפי שקבע הרשם, אף אם אקבל את טענות המערער בדבר דלותו הכלכלית, אין בכך בכדי לפטור אותו מתשלום אגרת בית המשפט.

נוכח האמור, הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ז בחשון התשע"א (25.10.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1משניתן פסק דין בהליך הבולע את ההחלטה בענין האגרה, אין מקום לדון בערעור על ההחלטה בלבד, והטענות יש להעלות בערעור על פסק הדין במועדים הקבועים בחוק
  2. 2סיכויי העתירה הנמוכים מצדיקים דחיית בקשת הפטור מאגרה גם אם מתקבלת הטענה בדבר דלות כלכלית